דעת קהל

עוד יותר מאשר הקונצנזוס, מעודדת הענייניות של הישראלים הבוחנים את שני ההסכמים האלה. מעודדת היכולת שלהם לשפוט אותם לגופם

באיראן קשה לקבוצות מתוך העם לנצח את הממשלה, בלבנון קשה לממשלה לנצח קבוצות מתוך העם

שורה תחתונה: די ברור שאין רוב של אמריקאים בעד המלחמה. כנראה שגם אין רוב של אמריקאים נגד המלחמה. בטח לא רוב חד משמעי שבטוח בעמדתו

תוגת השבוע השני הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדבר סוף סוף לציבור במסיבת עיתונאים, שבה אפשר היה להציג לו גם שאלות. טוב שעשה זאת, גם אם לא רק מהסיבה הנכונה

האמריקאים מתעדפים הגנה מפני טרור, ומניעת תפוצת גרעין, וטראמפ צריך לשכנע אותם שזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות

ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה

הסדרה של היום שאחרי בעזה היא עניין מורכב. יהיו הרבה פרטים שצריך לשקול. תהיה עסקת חבילה שיהיה צורך לשקול. יהיו גם קווים אדומים

פתאום, מצב של רווח בטוח, בלי שום סיכון הפך למצב של רווח בטוח, שבצידו גם סיכון

אכן לא ברור שיש הסכם ולכן השאלה קצת בעייתית. אכן לא ברור שיש אפשרות להישג, ולכן השאלה קצת בעייתית

עם תום הקרבות של מלחמת העולם השנייה, 85% מהאמריקאים חשבו שנכון היה להטיל את הפצצה. עם הזמן, שיעור התומכים בהחלטה ירד. למה ירד, ומה אפשר ללמוד מזה על הסכנות לעתיד?