פרסומים

צריך להדגיש: אין לנו שום דרך לדעת אם הציבור צודק. אם לומר את האמת, הפער נראה לנו קצת מוגזם. אבל אולי זאת פשוט הפסיכולוגיה שלנו. כאמור, זה לא סקר מנדטים. לא שאלנו אף אחת למי היא מצביעה, כי זה אסור לפרסם. שאלנו רק מי אתם חושבים שינצח. ואנחנו ממשיכים לשאול. וכן – זאת הזמנה. נצלו את הזמן הקצר שנותר והשאירו גם אתם תחזית

הציבור שאנחנו מנטרים נותן לנתניהו את הסיכוי העיקרי להרכיב ממשלה. במקביל לתחרות חיזוי תוצאות הבחירות, שאוטוטו נגמרת (אבל אתם עדיין יכולים להצטרף ולחזות, ואולי אפילו לנצח, מי יודע), פתחנו תחרות מקבילה לחיזוי הרכב הקואליציה. נכון לעכשיו, על סמך מאות תחזיות ראשונות, שתי הקואליציות המובילות בתחזית הן קואליציות בראשות הליכוד

אז זהו, היום לוקחים לכם את הסקרים. מכאן והלאה, טיסה בערפל. אם אתם בוחרים שמצביעים לפי האידיאולוגיה, ולא חשוב התוצאה, זה לא משנה לכם. תצביעו למי שיתחשק ומה שיהיה יהיה. אם אתם מצביעים שרוצים להשפיע, להתחשב מראש בשאלה איך הצבעה שלכם משנה את המציאות, תצטרכו להתאמץ ולחשוב, ולהחליט בתנאים של אי ודאות. קשה? כן, לפעמים זה קצת קשה.

אם נתניהו ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הציבור סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים, ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון שלו בולט יותר מתמיד.

אין אף קואליציה אחת שמקבלת רוב (61) בכל הסקרים. אף אחת.
אין אף קואליציה אחת שלא מקבלת רוב באף סקר. אף אחת.
אין אף סקר שנותן רוב לכל הקואליציות. אף אחד.
אין אף סקר שלא נותן רוב לאף קואליציה. אף אחד.

יש בידינו שני סטים של מספרים, אחד מסקרי המדד וכאן חדשות, והשני מניתוח נתונים נפרד של המדד. משניהם ניכר ששיעורם של מי שעשויים – או עלולים, תלוי בנקודת המבט – לעבור לליכוד הוא בין עשרה לבין עשרים אחוזים מבוחרי ימינה. לא מעט, אבל גם לא מבשר על התרסקות

בשני הסקרים ניכר שברוב המקרים, ככל שהמפלגה ״שלך״ בסיכון יותר גבוה, כך עולה הנטייה שלך לבחור לפי עמדה ולא לפי שיקול אסטרטגי. וכמובן, אין לנו שום דרך לדעת כאן מה הסיבה ומה התוצאה. האם בוחרים אידיאליסטים נמשכים למפלגות קטנות, או שמצביעים של מפלגות קטנות מתחפשים לאידיאליסטים

המספרים מסתדרים, אם יהיה רצון (ולא בטוח שיהיה). הם גם מלמדים מה בכוונת ימינה לעשות: קודם כל לברר אם יש לנתניהו קואליציה. אחר כך לברר אם יש התכנות גם לקואליציה אלטרנטיבית בדומיננטיות ימנית ובלי נתניהו. אחר כך לברר מה תרוויח ימינה (ובנט בראשה) מכל קואליציה. אחר כך להחליט: האם בלי נתניהו, או עם נתניהו.

זה מה שהציבור רוצה בהנהגה. פוליטיקאים. איך נסביר את זה? לא קל להסביר, אבל אפשר לנסות. הנה הצעה שיש בה גוון של מחמאה לציבור הישראלי על מידה של בגרות: הציבור חכם ומבין שהפוליטיקאים הם כנופיה בעייתית, שלא תמיד ראויה לאמון. ומצד שני, הוא חכם ומבין שפוליטיקה היא מקצוע שמחייב מומחיות

לפי מדד הסקרים ולפי מדד התחזיות. הסקרים כבר מאפשרים לנתניהו קואליציית ימין מלא-מלא. הגולשים עדיין לא. שתי הקואליציות האחרות אפשריות על פי שני התסריטים, אבל לא במספרים זהים. הפילו את כחול לבן בסקרים, והכל משתנה. העבירו את הציונות הדתית אצל הגולשים, והכל שוב משתנה. אם כך ייראה ליל הבחירות, לא נדע תוצאות כל כך מהר. הספירה שתידרש תהיה מדוקדקת, אולי כולל בדיקות חוזרות עד אחרון הקולות