מה שעשה מוכיח שהתייצבות נגד ישראל בלי להשפיל מבט יכולה להשתלם פוליטית
כמו במקרה של קיסינג׳ר, היה ברור שלצ׳ייני אין עתיד כנשיא. הסגנות היא תפקידו החשוב ביותר. בסגנות הוא צריך להשקיע את כל מרצו
טיוח מהסוג שנרקם בפרקליטות הצבאית לא יכול להזיק מעמד בלי להתגלות
נכון שרוב היהודים יצביעו לקואומו, אבל זה לא בגלל שהם מעריכים או אוהדים את קואומו
באופן טבעי, איננו רוצים שרוצחים ישיגו את מטרותיהם. אנחנו רוצים שיכשלו במעשיהם, ויבואו על עונשם. אך מה כאשר מטרותיהם מתבררות, לפחות בדיעבד, כמטרות שחלק ניכר מהציבור מסכים איתן?
מה עושים מול הפגנה של מיליון? פחות מעצרים – שמספקים דלק להפגנות – יותר סנקציות כלכליות
פחות תלות באמריקה מחייבת את ישראל להשקיע פחות כספים במטרות שאינן מביאות לצמיחה כלכלית, ולהשקיע יותר במטרות שמביאות לצמיחה כלכלית. וזה לא מה שישראל עושה
האם בחירה צפויה של ממדני לראשות העיר ניו יורק משנה מהותית את מצבם של היהודים בעיר?
ברוב גדול של המקרים, כמעט שבעת אלפים מתוך עשרת אלפים הרצות של המודל (69%), לא הקואליציה ולא האופוזיציה זוכות לרוב – אלא אם יחברו למפלגות הערביות, מה שכרגע נראה שאין לו התכנות פוליטית משמעותית
הנשיאים שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר ביחסים עם ישראל, בוודאי בעשורים האחרונים, הם מי שידעו גם ללחוץ עליה – אבל גם להרגיע אותה