כותרת: רוב מוחלט בציבור בעד עסקה בפעימה אחת.
כותרת: 70% מהציבור הישראלי תומכים בעסקה במסגרתה ישוחררו כל החטופים בעזה בתמורה להפסקת המלחמה.
כותרת: יש לתמוך בהגעה להסכם לשחרור החטופים מעזה גם אם המשמעות היא נסיגת כוחות צה”ל מהרצועה והישארות חמאס בשלטון.
נדמה שהתמונה ברורה: רוב הציבור הישראלי תומך בעסקת חטופים. רוב הציבור הישראלי מעדיף שהעסקה תהיה בפעימה אחת. אפשר להתרשם שמדובר ברוב גדול. ובכל זאת, ראוי לחטט בשאלות ובתשובות. כי כאשר מחטטים, התמונה נעשית קצת פחות ברורה, קצת יותר מורכבת.
בחדשות 12 דווח על תמיכה של 74% ב״שחרור חטופים בפעימה אחת והפסקת המלחמה״. צריך לשים לב לנוסח השאלה ולנוסח התשובה. יש בתשובה למעשה שני סעיפים. סעיף אחד: כל החטופים בפעימה אחת. סעיף שני: הפסקת המלחמה. מה יעשה משיב שתומך בשחרור כל החטופים בפעימה אחת, אך לא תומך בהפסקת המלחמה? הוא בבעיה, כי מציעים לו עסקת חבילה. אולי יבחר להשיב בכן – כי עניין הפעימה האחת הוא החשוב בעיניו. אולי יבחר בלא – כי עניין המלחמה הוא החשוב בעיניו. אולי יבחר בלא יודע. אלה לא האפשרויות שהוצגו בסקר של חדשות 12, אבל אני מקווה שהנקודה ברורה. אנחנו חוזרים עליה כאן פעם ועוד פעם: מבנה התשובות מכתיב לא פעם את דפוס התשובות.
הביטו בגרף. יש בו פירוט של ארבעה סקרים מהזמן האחרון. בשניים מהם התמיכה בעסקת חטופים מיידית, שמביאה לסוף המלחמה, די גורפת – מעל שבעים אחוז. בשניים אחרים התמיכה עדיין מבטאת רוב, אבל קטן יותר, פחות משישים אחוז. מה ההבדל בין הסקרים? נציע אפשרות: בשני הסקרים הראשונים (חדשות 12 וסקר ״אקורד״) השאלה היא על חטופים ו״הפסקת המלחמה״. אין זכר לשאלה מה יקרה בעזה כאשר תופסק המלחמה. בשני הסקרים השניים השאלה היא על שחרור החטופים שמשמעותה הישארות של חמאס בשלטון בעזה. הפסקת מלחמה אמורפית מול הפסקת מלחמה קונקרטית.
חושבים שאתם יודעים מתי יהיו בחירות? הצטרפו למשחק התחזיות של המדד
האם זו הסיבה לפער בתוצאה? זו רק השערה, אבל לא בהכרח מופרכת. קל יותר לומר כן לשחרור חטופים והפסקת מלחמה – שני דברים שכולנו רוצים שיקרו – לעומת לומר כן לשחרור חטופים והישארות חמאס בשלטון – דבר אחד שכולנו רוצים שיקרה ואחד שכולנו רוצים שלא יקרה. ונכון, במשתמע, התמיכה ב״הפסקת מלחמה״ עשויה בהחלט לבטא גם הסכמה בלית ברירה לכך שחמאס יישאר בשלטון. אבל אולי איננה מבטאת הסכמה כזאת. אולי כאשר מתברר שמדובר בהפסקת מלחמה, שכוללת הישארות של חמאס בשלטון, יש מי שנוטשים את עמדת התמיכה בעסקה ועוברים לעמדת התנגדות לעסקה.
שאלת המשך שלטון חמאס בעזה היא שאלה מורכבת. רוב גדול מאוד של ישראלים היה מרוצה יותר לו חמאס היה מאבד את השלטון בעזה. אבל רוב של ישראלים סבור, לפחות כעת, שהמטרה של הפלת שלטון חמאס היא מטרה שישראל אינה יכולה להשיג כעת. בסקר יוני של JPPI רק 30% מהמשיבים סברו שבתום התמרון בעזה ״שלטון חמאס יופל ולא יתקיים יותר״. אפשר להניח חפיפה גדולה מאוד בין אלה, לבין הישראלים שמתנגדים לעסקה לסיום המלחמה.
ואפשר להניח עוד משהו, שצריך לומר בקול רם: יש פער משמעותי מאוד בתשובות של יהודים וערבים לכל השאלות שאנחנו עוסקים בהם כאן. בערך תשעה מכל עשרה ערבים מסכימים שצריך ״לנסות להגיע להסכם על החזרת החטופים, גם אם זה אומר שמטרת הדחת חמאס מהשלטון לא הושגה״. זה לא אומר כמובן שהערבים בעד המשך שלטון חמאס (רבים מהם נגדו). אבל ברור שהם מתעדפים סוף למלחמה, ופחות נחרדים מהאפשרות שחמאס יישאר בשלטון. בקרב יהודים, כאשר שאלת חמאס עומדת מול שאלת החזרת החטופים וסוף המלחמה, העמדות בעד ונגד כמעט שוות – יש רק רוב קטן לתומכים בעסקה.
שורה תחתונה: כן – נדמה שהממשלה פועלת כעת בניגוד לעמדת רוב הישראלים. כן – נדמה שהממשלה פועלת כעת גם בניגוד לעמדת רוב היהודים בישראל. לא – זה לא כל כך חד משמעי כפי שנדמה. האם רוב הציבור יאמר שצריך לסיים את המלחמה גם אם המחיר הוא השארות של חמאס בשלטון, ונסיגה של צה״ל מהקווים שהוא רוצה לשהות בהם? יש סיכוי שכן, יהיה רוב כזה. יש סיבה להעריך שזה יהיה כבר רוב יותר קטן. יש סיבה לחשוד שזה יהיה מיעוט מקרב מצביעי הקואליציה, שהממשלה חושבת בעיקר עליהם. הביטו בנתונים הטריים של אקורד: מקרב מצביעי הקואליציה, רק מיעוט (49%) תומכים ב״עסקה שבמסגרתה ישוחררו כל החטופים בעזה, בתמורה להפסקת המלחמה״. וזה בלי שמוזכר חמאס בשלטון. וזה בלי שמוזכרת נסיגה מציר מורג.
מה זאת ״אסטרטגיית על״, שישראל כל כך צריכה? בואו לקרוא
