האם הייתה שנה טובה? לפני שאתם משיבים, חשבו על הפרספקטיבה שדרכה אתם בוחנים את השנה. אפשר לשאול: האם היתה שנה טובה – באופן כללי. אפשר לשאול: האם הייתה שנה טובה ביחס לציפיות שלכם. אפשר לשאול: האם הייתה שנה טובה לעומת שנה ממוצעת.
ניתן דוגמה: בסוף השנה שעברה, רוב קטן של ישראלים, מקרב בעלי הדעה, היו ״פסימיים״ ביחס לעתידה של ישראל. כלומר, הציפיות שלהם מלכתחילה היו נמוכות. חלפה עוד שנה. נניח שהם פסימיים באותה מידה כפי שהיו – במקרה כזה הייתה שנה שלא הרעה את המצב ולא שיפרה אותו. האם זה אומר טובה (כי שנה טובה היא שנה שבה המצב נשאר אותו דבר או לא נהיה יותר גרוע), או שזה אומר שנה לא טובה (כי שנה טובה היא רק שנה שבה המצב משתפר).
עוד דוגמה: נניח שבערב השנה שעברה ציפיתם שהמצב הבטחוני יהיה גרוע יותר, והשנה, נניח שבזכות המתקפה באיראן, נדמה לכם שהמצב הבטחוני קצת השתפר. האם זה אומר שהייתה שנה טובה (כי המצב קצת השתפר), או שנה לא טובה (כי ישראל עדיין במלחמה, ושיפור קל לא מעביר אותה מהקטגוריה ״רעה״ לקטגוריה ״טובה״).
עוד דוגמה: נניח שאתם סבורים שהייתה שנה שבה המצב הבטחוני קצת השתפר (בזכות איראן), המצב הכלכלי נותר כשהיה (לא משהו) והמצב החברתי הדרדר (כי הקיטוב חזר במלוא עוצמתו) – האם זה אומר שנה טובה או רעה? במקרה הזה, התשובה שלכם תהיה תלויה כמובן בשאלת המשך: מה יותר חשוב, שיפור במצב הבטחוני או הדרדרות במצב החברתי.
השאלה הזאת לא לגמרי תיאורטית. זאת שאלה ששאלנו. לא בדיוק כך, אבל כן בעקיפין. למעשה, מדובר בשלוש שאלות שונות, כולן באותו סקר, לאותם משיבים (הסקר החודשי של JPPI). השאלה, בנפרד לכל תחום, היא האם הייתה שנה טובה או רעה כלכלית, ביטחונית וחברתית. אפשר היה לומר שזו הייתה שנה טובה, סבירה, לא כל כך טובה, או גרועה. אם נחשיב ״טובה״ ו״סבירה״ כתשובות של שביעות רצון, 38% מהישראלים חושבים שהייתה שנה משביעת רצון מבחינה בטחונית, 36% חושבים שהייתה משביעת רצון כלכלית – ובפער די גדול, 20% חושבים שהייתה משביעת רצון מבחינה חברתית.
נו, אז הייתה שנה טובה? אפשר להניח שהרוב הישראלי כנראה אומר שלא. היא לא הייתה טובה. כי הרוב חושב שהיא לא הייתה משביעת רצון, לא ביטחונית, לא כלכלית ולא חברתית. זה כמובן עדיין לא עונה על השאלה אם הייתה טובה יותר מהציפיות או פחות מהציפיות. כאמור, בשנה שעברה היה רוב ישראלי קטן של פסימיים ביחס לעתיד, כך שלמעשה שנה שלא עונה על הציפיות היא למעשה מה שהרוב ציפה לו (כך שהיא כן ענתה על הציפיות… סליחה על ההתחכמות, אבל זה בעצם המצב).
האזינו: באיזו שנה בדיוק נברא העולם?
כך או כך, שווה לשים לב לעוד כמה דברים שעולים משלוש השאלות הללו על השנה הבאה.
דבר ראשון: מי מרוצים. התשובה, באופן כללי, היא ״תומכי הממשלה״. בערך שליש מהציבור יכול להיחשב כציבור של תומכי הממשלה. זה השליש שסומך על הממשלה. זה השליש שסומך על ראש הממשלה. שימו לב כמה המספרים דומים: 37% מהציבור סומכים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. 36% ו-38% אומרים שהייתה שנה משביעת רצון מבחינה כלכלית וביטחונית בהתאמה. באופן כללי, אלה אותם ישראלים. מקרב תומכי הליכוד, 75% מרגישים שהייתה שנה משביעת רצון בטחונית. מצביעי ש״ס – 80%. בזירה הכלכלית, 70% מתומכי עוצמה יהודית אומרים שהייתה שנה משביעת רצון (טובה או סבירה). 86% מתומכי הליכוד אומרים כך. 72% מתומכי הציונות הדתית אומרים כך (תומכי הקואליציה החרדים קצת פחות מפרגנים בהקשר הכלכלי). אז מי מרוצים? תומכי הקואליציה.
דבר שני: מהמצב החברתי, גם תומכי הקואליציה לא כל כך מרוצים. זה דבר שחשוב לשים אליו לב. כאשר שואלים על כלכלה וביטחון, יש פער גדול מאוד בין תשובות של תומכי הקואליציה לבין תשובות של מי שאינם תומכי הקואליציה. כאשר שואלים על המצב החברתי, עדיין יש הבדל, אבל הוא הרבה יותר קטן, ובשורה התחתונה, אף ציבור לא חושב שהייתה שנה טובה חברתית. דוגמה: שיעור כמעט זהה של אשכנזים ומזרחים אומרים שהייתה שנה לא טובה מבחינה חברתית (82% ו-79%). דוגמה: שיעור כמעט זהה של מי שמזדהים כימין-מרכז ומי שמזדהים כשמאל-מרכז אומרים שהייתה שנה משביעת רצון מבחינה חברתית (16% ו-14%). לא שאין בכלל הבדלים. אבל גם מקרב תומכי הליכוד רוב של 74% אומרים שלא הייתה שנה משביעת רצון מבחינה חברתית. ש״ס – 80%. יהדות התורה – 69%.
דבר שלישי: ביחס למצב החברתי, התשובות הן הכי חותכות. אמרנו, יש ארבע דרגות של תשובה – טוב, סביר, לא כל כך טוב, גרוע. עד עכשיו חיברנו את שתי התשובות החיוביות ואת שתי השליליות כדי לצייר תמונה כללית. אבל בכל זאת שווה לשים לב, שמבין מי שנותנים תשובה חיובית על הביטחון, חצי אומרים ״טובה״ וחצי אומרים ״סבירה״ (19% ו-19%). ובקרב מי שנותנים תשובה שלילית, יש רוב שאומרים גרועה (36%), אבל לא מעט שמסתפקים ב״לא כל כך טובה״ (22%). זה לא המצב בשאלה החברתית. שם, גם מי שרוצים לתת תשובה חיובית, כמעט תמיד מסתפקים ב״סבירה״. רק 4% מכלל המשיבים אמרו שהייתה שנה חברתית ״טובה״. וזה המצב גם בתחתית הדירוג. רוב ברור מאוד ל״גרועה״ (50%) לעומת ״לא כל כך טובה״ (29%).
שנסכם? אולי כדאי לסכם עם ממצא משאלה נוספת. שאלה שמתייחסת לציפיות, כלומר, זו שאולי תאפשר לנו, בעוד שנה, להחליט אם הייתה שנה טובה. קצת פחות שליש מהציבור בישראל חושב שישראל בתהליך של שיפור, ויהיה יותר טוב. אתם כבר יודעים מי השליש הזה. אז עליו נדבר פחות. מעניין יותר, במקרה הזה, להתבונן במי שאומרים שישראל לא נמצאת ״בתהליך של שיפור״ אלא מי שאומרים שישראל נמצאת ״בתהליך של הדרדרות״. מאלה – בערך שני שליש אומרים שלדעתם תהליך ההידרדרות יימשך. רואים מצב לא טוב, ומצפים שיהיה עוד פחות טוב. ציפיות נמוכות לשנה הבאה. לעומתם, בערך שליש ממי שמזהים הדרדרות חושבים ש״יהיה יותר טוב״ (אלה 22% מכלל המשיבים). רואים מצב לא טוב, ומצפים שיהיה יותר טוב. ציפיות גבוהות לשנה הבאה.
אז תהייה שנה טובה?
לקוות תמיד אפשר.
האם מדובר בסיפור ציוני? בואו לקרוא על רוזה
