ברוב גדול של המקרים, כמעט שבעת אלפים מתוך עשרת אלפים הרצות של המודל (69%), לא הקואליציה ולא האופוזיציה זוכות לרוב – אלא אם יחברו למפלגות הערביות, מה שכרגע נראה שאין לו התכנות פוליטית משמעותית
אי אפשר לדעת, לא אם ניצחנו ולא אם הפסדנו. אם אפשר לדעת מהטעם הפשוט שרוב מה שיכריע אם ניצחנו או הפסדנו עוד נמצא בעתיד
שחרור החטופים יהפוך את הצעד הבא לפחות מורכב. מדוע? משתי סיבות שנראות סותרות אך למעשה משלימות זו את זו
ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה
הסדרה של היום שאחרי בעזה היא עניין מורכב. יהיו הרבה פרטים שצריך לשקול. תהיה עסקת חבילה שיהיה צורך לשקול. יהיו גם קווים אדומים
קל יותר לומר כן לשחרור חטופים והפסקת מלחמה – שני דברים שכולנו רוצים שיקרו – לעומת לומר כן לשחרור חטופים והישארות חמאס בשלטון – דבר אחד שכולנו רוצים שיקרה ואחד שכולנו רוצים שלא יקרה
היררכיות של ערכים הן דבר שחשוף לשינויים, בגלל שינוי נסיבות, בגלל שינוי מצב רוח, בגלל שינוי תרבותי
חיסול שלטון חמאס בעזה. איזו אלטרנטיבה יש לו? האלטרנטיבה היא הסחת דעת
יש קשר בין ״למה״ לבין ״כמה״. אם הלמה ברור שאלת הכמה כמעט לא עולה על הפרק. אבל מרגע ששאלת הלמה נתלית באוויר, שאלת הכמה מצטרפת אליה
כבר שנה וחצי שהשגרה היא שגרה של זיכרון, שגרה של עצב, שגרה של טקס שמעיד על עצב
