מלחמת עזה

הסדרה של היום שאחרי בעזה היא עניין מורכב. יהיו הרבה פרטים שצריך לשקול. תהיה עסקת חבילה שיהיה צורך לשקול. יהיו גם קווים אדומים

קל יותר לומר כן לשחרור חטופים והפסקת מלחמה – שני דברים שכולנו רוצים שיקרו – לעומת לומר כן לשחרור חטופים והישארות חמאס בשלטון – דבר אחד שכולנו רוצים שיקרה ואחד שכולנו רוצים שלא יקרה

היררכיות של ערכים הן דבר שחשוף לשינויים, בגלל שינוי נסיבות, בגלל שינוי מצב רוח, בגלל שינוי תרבותי

חיסול שלטון חמאס בעזה. איזו אלטרנטיבה יש לו? האלטרנטיבה היא הסחת דעת

יש קשר בין ״למה״ לבין ״כמה״. אם הלמה ברור שאלת הכמה כמעט לא עולה על הפרק. אבל מרגע ששאלת הלמה נתלית באוויר, שאלת הכמה מצטרפת אליה

כבר שנה וחצי שהשגרה היא שגרה של זיכרון, שגרה של עצב, שגרה של טקס שמעיד על עצב

עזה היא צרה צרורה. היא גם פיסת נדל״ן יפה על חוף יפה. וטראמפ צודק: אפשר להפוך אותה לרביירה. מה שעומד בין חוף עזה לבין חוף הרביירה זה התושבים

הציבור התייחס לשאלת התפטרות הרמטכ״ל וקצינים בכירים אחרים כשאלה פוליטית

רעיון נשתל, מופץ, נדון בהרחבה, עם הזמן מתרגלים אליו, הוא נעשה קצת פחות מזעזע

המבחן של נתניהו ושל מתנגדיו לא יהיה הלילה. המעשה נעשה. נתניהו לא יחזור בו שוב