בשבוע שבו ישראל תקפה בקטאר, לאחר שכבר תקפה בעזה, בלבנון, באיראן, בסוריה, בעיראק, בתימן, ראוי לתהות מיהו הספרטני ומיהו האתונאי במשלו של נתניהו
הסנטימנט בעד מהפך קיים. מנהיגים רציניים ואחראים צריכים לנצל אותו כדי לממש את המהפך
יכול להיות שהשינוי שאנחנו רואים כעת לעומת השנה שעברה הוא לא תוצר של מה שקרה בשנה האחרונה בעזה, אלא תוצר של מה שקרה בשנה האחרונה בוושינגטון
האם מדובר בהצלחה של המבצע? אולי – אבל בעיקר בהצלחה של המנהיגים שמדובר בהם, נתניהו ודונלד טראמפ, לשכנע את הישראלים שהמבצע הצליח
חיסול שלטון חמאס בעזה. איזו אלטרנטיבה יש לו? האלטרנטיבה היא הסחת דעת
סביר שנשיא ארה״ב יחווה דעה נחרצת על הליכים משפטיים בישראל? לא סביר. אין קשר בין טראמפ לבין סביר. טראמפ הוא עסקת חבילה
לפתע מתברר – שייתכן שישראל תצטרך ללמוד לחיות בלי האיום האיראני. אם זה יקרה – כאשר זה יקרה – ישראל תשתנה באופן דרמטי
זה לא נגמר כמובן. או שהמערכה הצבאית תימשך, כי האיראנים לא יקבלו החלטה לוותר ולהיכנע. או שהמערכה הדיפלומטית תתחיל
האמון בנתניהו של כלל הציבור היהודי עלה משמעותית, מ-37% ל-49%. העלייה באה בעיקר בזכות סוג של ״חזרה הביתה״ של מצביעי קואליציה
ישראל קיבלה החלטה שקל לנמק, וקל להסביר. אם יש לה יכולת לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית, או להביא להחלפת השלטון באיראן – ההחלטה לתקוף היא בלי ספק החלטה נכונה