נתניהו

אי אפשר לדעת, לא אם ניצחנו ולא אם הפסדנו. אם אפשר לדעת מהטעם הפשוט שרוב מה שיכריע אם ניצחנו או הפסדנו עוד נמצא בעתיד

ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה

יש סיבות מצויינות להניח שתוכנית טראמפ לא תוליד מדינה פלשתינית בעתיד נראה לעין כלשהו. ובכל זאת – בכל זאת אי אפשר לחמוק מהאירוניה

מצד הצהרת הכוונות יש כאן דבר שישראל כרגע מתנגדת לו. מצד לוח הזמנים יש כאן דבר שמי יודע אם, כיצד ומתי יוגשם

מאשמת העולם צריך לגזור בעיקר תובנה: זה העולם. מאשמת הממשלה צריך לגזור מדיניות: ישראל מוכרחה לשקול האם לפעול בצורה אחרת.

בשבוע שבו ישראל תקפה בקטאר, לאחר שכבר תקפה בעזה, בלבנון, באיראן, בסוריה, בעיראק, בתימן, ראוי לתהות מיהו הספרטני ומיהו האתונאי במשלו של נתניהו

הסנטימנט בעד מהפך קיים. מנהיגים רציניים ואחראים צריכים לנצל אותו כדי לממש את המהפך

יכול להיות שהשינוי שאנחנו רואים כעת לעומת השנה שעברה הוא לא תוצר של מה שקרה בשנה האחרונה בעזה, אלא תוצר של מה שקרה בשנה האחרונה בוושינגטון

האם מדובר בהצלחה של המבצע? אולי – אבל בעיקר בהצלחה של המנהיגים שמדובר בהם, נתניהו ודונלד טראמפ, לשכנע את הישראלים שהמבצע הצליח

חיסול שלטון חמאס בעזה. איזו אלטרנטיבה יש לו? האלטרנטיבה היא הסחת דעת