בנט תקוע בסיטואציה מורכבת, שבחירות חדשות עלולות לסבך אותה מאוד. אם ישראל תלך לבחירות, בלי שתהיה קואליציה, בנט יוצג כמי שניסה להיות ראש ממשלה עם שבעה מנדטים, קרי, מגלומן. הוא יוצג כמי שרקד על שתי חתונות, קרי, זגזגן. הוא יוצג כמי שלא באמת ניסה להשאיר את השלטון בידי הימין, קרי, לא נאמן. בנט הוא מי שיש לו אינטרס חזק להקים קואליציה
רוב לשליש מהחילונים לחלוטין (שהם כשליש מכלל היהודים במדינה), מדרגים את חיוב החרדים בלימודי ליבה, גיוס ותעסוקה כאחד משלושת החשובים. רק למיעוט קטן (6%) וידוא יהודיות המדינה נמצא גבוה בסדר העדיפויות. וזה כמובן לא אומר שיהודיות המדינה לא חשבה להם, זה אומר שבעיניהם אין מה לוודא – המדינה יהודית והכל בסדר. בקוטב הנגדי, אצל הדתיים והחרדים, יש כנראה תחושה חזקה של צורך להגן על היהודיות של המדינה
יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.