ביחס לעולם יש פחות או יותר הסכמה בקרב הישראלים. העולם בדרך למטה. כמו בהלצה החבוטה: הוא על סף התהום, ותכף יצעד צעד גדול קדימה
גביזון מתה מוטרדת. לא תמיד אופטימית, אבל קצרת רוח כהרגלה כלפי ביטויים של ייאוש. היא הייתה מוטרדת גם מעתידה של הדמוקרטיה בכלל, וגם מעתידה של ישראל בפרט
מדינה שהציבור מפקפק בעתידה תתקשה יותר לגייס את אזרחיה למאמץ
איך זה שרובנו עדיין אופטימיים
