קורונה

הפסד ממוצע של 14 שנות חיים זה לא מעט. וזה מה שהקורונה מקצרת, לפחות באמריקה

אם נתניהו ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הציבור סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים, ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון שלו בולט יותר מתמיד.

כאשר שואלים שאלת מגזר מול קורונה – בעצם, מגזר מול ממלכתיות, מתגלה דבר מעניין. קבוצות מסוימות באוכלוסייה רואות את המטרה הכללית שלהן כשיפור המצב הכללי, במקרה זה במלחמה בקורונה. קבוצות אחרות באוכלוסייה רואות מטרה אחרת: לשלוח לכנסת מישהו שייצג את האינטרסים שלהם.

מסקנות? בנט צדק כשהלך על ״רק קורונה וכל השאר לא חשוב״ אבל אולי קצת פחות צדק כשהחליט להיות הקפיטליסט האולטימטיבי. סער צדק כשלקח את שאשא ביטון בשביל הקורונה, אבל לא מספיק לקח בחשבון שרק לא ביבי זו סיסמה שעובדת בעיקר אצל מצביעים של מישהו אחר. סמוטריץ׳ לא יכול להסתפק בסיפוח, וחייב לדבר על מדינה יהודית. המשותפת צריכה להתמקד באלימות, לא בשלום עם הפלשתינים. ליברמן נגד החרדים זה טוב למי שלא שואף להמון מנדטים

האם התקשורת, הפוליטיקאים התוקפנים, כותבי המאמרים והפוסטים, ממהרים מדי לחרוץ דין. מגזימים בחריצת דין על החרדים? גם על השאלה הזאת יש מי שמשיבים בחיוב. כן – עושים להם עוול. ארבעים אחוזים מהישראלים סבורים כך, מה שאומר, שלא מעט ישראלים גם כועסים על החרדים וגם חושבים שעושים להם עוול. זה לא בהכרח סותר.

מכון הסקרים פיו בדק את השפעת הקורונה על האמונה הדתית ב-14 מדינות ברחבי העולם. ואפשר כמובן להניח שתי אפשרויות ביחס למה שקורה לאמונה בתקופת משבר. יש שיאמרו: האמונה מן הסתם נשחקת, כי המאמינים מתקשים להבין מדוע תפילתם לא נענית. יש שיאמרו: האמונה מן הסתם מתחזקת, כי בעתות משבר בני אדם מחפשים נחמה, משענת.

מכיוון שיש בכנסת בין 10 ל-15 מנדטים של רשימות ערביות, שקשה להכניס לקואליציה. ומכיוון שיש בכנסת עוד כ-15 מנדטים של חרדים בכנסת, שמגינים על האוטונומיה החרדית. מי שירצה להקים קואליציה שמשוחררת מחובת הכניעה לעסקנות החרדים, ומחויבת לטיפול שורש ארוך טווח בבעיות הנובעות מהקיום האוטונומי החרדי, יצטרך למצוא רוב של שישים ח״כים – אבל לא מתוך 120, אלא מתוך בערך תשעים

החילונים כועסים על החרדים, ומדרגים אותם נמוך – בעוד שהחרדים הרבה פחות שליליים כלפי החילונים. רק חמישית מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינה. הערכת החרדים את החילונים גבוהה מהערכת החילונים את החרדים.

מדינות שאזרחיהן נוטים לדאוג מפני סיכונים, הן גם אלה שהטילו חובת מסכה. ועוד דוגמה, אלה הן בדרך כלל מדינות שבהן סגרים נאכפו ביתר תוקף. סיכוני בריאות לא דורגו בשיא הגובה במחקר שנערך לפני ימי הקורונה. קדמו להם תאונות דרכים, פשע, אלימות וטרור. אחד מחמישה מ”תושבי העולם” מנה סיכוני בריאות כאחד משני הסיכונים הגדולים בעיניו.

הקריאה להעלות מגזר כזה או אחר לעדיפות גבוהה יותר היא קריאה ריקה מתוכן אלא אם מצרפים לה הבהרה את מי מורידים לעדיפות נמוכה יותר. לדוגמה: ״צריך לחסן עובדי הוראה בעדיפות ראשונה, ולהוריד את חולי הסוכרת לעדיפות נמוכה יותר״. ככה זה בעולם של משאבים מוגבלים.