כלוחמים וכמפקדים יש להלוי, לבר, לפינקלמן ולחליווה תחליף. כמתפטרים, אין להם תחליף
יש הרגשה שמה שהיה נסדק ואינו בר החזרה
אחרי שנכריע בשאלת המגמה – ירידה – נידרש לרמת התמיכה
כשדיברתי באותו היום עם ליברמן, הוא עוד קיווה להעביר קולות של יהודים אמריקאים
ההימנעות של הממשל במועצת הבטחון אינה עונש חמור. היא רק תזכורת כואבת
כל מה שאינו ביטול של ההסדר, הוא משיכת זמן
יקח זמן עד שנדע מתי באמת נזכור את הטבח וכיצד
זה כמובן נוח לממשלה. למעט עניין קטן אחד
או שמי שהולכים למילואים הם זן מיוחד. או שהמילואים עצמם שינו את חברי וחברות ״קהילת המילואים״
יש כאן אירוניה שאי אפשר שלא להתפעל ממנה: הנה הוכחה שהדבר היחיד שנותר לישראל הוא לתקן תקלה בתקלה