fbpx

8 הערות על דו״ח שקדי לגיוס חרדים

 

הצוות ״לשילוב תכליתי של חרדים בצה״ל״, בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי, הגיש המלצות לשר הבטחון. זה דו״ח מעניין, תמציתי, מעשי. זה דו״ח פשרני. זה דו״ח שנקודת המוצא שלו היא ש״שומרים על לומדי התורה ש׳תורתם אומנותם׳״. משמע – השאלה הכי חשובה שצריך לעשות בה היא השאלה כמה חרדים צעירים הם כאלה שתורתם אינה אומנותם. ובמילים אחרות: אם מקבלים אם העמדה הזאת – שיש הכרח לשמור על לומדי התורה – וזו עמדה שאין הכרח לקבל אותה – מה פוטנציאל הגיוס.

מזה נתחיל: אחר כך נתקדם לעוד הערות על הדו״ח הזה, שיש לו חשיבות, כי הוא מבטא ניסיון פרגמטי מאוד להציג עמדה שמאזנת צרכי של הצבא ורגישויות של החברה החרדית.

  1. מה פוטנציאל הגיוס (א)?

כאמור, מרגע ששקדי כותב שרק ״כל מי שלא ׳תורתו אומנותו׳ לוקח חלק ומתגייס למערכת הביטחון וצה”ל״ מתחייב לשאול בכמה מתגייסים מדובר. ברור לגמרי, שאם מדובר ברוב גדול של החרדים, אפשר לשקול פרשה כזאת, ברור לגמרי שאם מדובר במיעוט זניח מהחרדים, זו לא פשרה, זו בדיחה. אז בכמה מדובר? הדו״ח לא נותן תשובה ממשית על השאלה הזאת. הוא מנסה, אבל הניסיון קצת מגושם. נציג את הנסיון, ונסביר מדוע הוא לא מספק.

הנה הוא, במלואו – הניסיון להציע הערכה של מספרם הפוטנציאלי של המתגייסים:

״מחקר מעמיק במיוחד, המצליב נתונים מנהליים ממספר גדול של מוסדות ממשלתיים, ממנו ניתן להבין את הפוטנציאל האמיתי נערך ע”י חוקר מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה”מ – אדם חרדי, חכם, מומחה מקצועי, בוגר ישיבה מאסכולת ׳בריסק׳״. ממצאיו העיקריים של המחקר, המקיף, המהימן, המעמיק והאיכותי הזה בנוגע לגילאי 34-25 הם: 13% לא לומדים ולא עובדים; 39% רק עובדים; 19% לומדים ועובדים;  29% רק לומדים. הגם שהנתונים נכונים לשנת 2019, שם גיל הפטור עמד בפועל על 24, נכון להניח שתמונת המצב באופן כללי אינה שונה מהותית גם היום״.

זהו, זו ההערכה המספרית. מה הבנתם ממנה – שרק 29% מהחרדים לומדים, כלומר, שפוטנציאל הגיוס הוא כשבעים אחוז? אם זה המצב, אפשר להתקדם לעסקה מוצלחת. רוב גדול של הציבור יקבל עסקה שמשמעותה גיוס של שבעים אחוז מהחרדים. אלא שזה לא מה שאומרים הנתונים. קודם כל, והכי חשוב, משום שאינם מתייחסים לגילאים הנכונים. הם מתייחסים לצעירים מעל גיל 25, שכבר מחוץ לגיל הפטור. יכול להיות שבקרב צעירים חייבי גיוס האדיקות גדולה יותר, ושיש מהם יותר לומדי תורה. אלה מספרים מעניינים אבל לא על האנשים הנכונים. מכאן, אחת משתי אפשרויות: או ששקדי סבור שהנתונים האלה משקפים, או קרובים למשקפים גם את המצב בגילאים הצעירים יותר (אבל אין לו ראייה מספרית שזה המצב), או שאינו סבור כך (ואז הוא אינו נותן תשובה לשאלה מה פוטנציאל הגיוס של צעירים חרדים). במאמר מוסגר צריך לומר ששקדי מעודד גיוס של חרדים מעל גיל הפטור. הם יהיו חיילים מבוגרים יותר, בעלי משפחות, וזה לא דבר פשוט. ובכל מקרה, גיוסם לא מלמד על פוטנציאל הגיוס בקרב מי שעודם בגיל גיוס.

  1. מה פוטנציאל הגיוס? (ב)

נציג גם אנחנו נתונים, שאת חלקם כבר הצגנו כאן בעבר: רוב גדול של החרדים סבורים, או לפחות אומרים שהם סבורים, ששיעור הצעירים החרדים שאינם לומדים נמוך הרבה יותר מההערכה של שקדי. יכול להיות שבחדרים סגורים הוא שומע זמירות אחרות. הדו״ח שלו מלא ברמיזות כאלה. אבל הציבור החרדי, בסקר של מכון מחקר חרדי, לא מקבל את הפרדיגמה הנרמזת בדו״ח שקדי. זה מה ששאלנו מדגם מייצג של חרדים: ״מה ההערכה שלך: מקרב כ-60 אלף תלמידי ישיבה, כמה בערך לא לומדים ברצינות בישיבה?״ וסיכום התשובות: מדובר (לדעת רוב המשיבים בעלי הדעה) על לא יותר מעשרה אחוז מכלל בחורי הישיבות. התרגום למחזור גיוס יהיה כמה מאות מתגייסים, לא הרבה יותר. או במקרה מרחיק לכת, מספר קטן מאוד של אלפים. זה בטח לא שבעים אחוז, כמו שרומז דו״ח שקדי.

  1. האם שבעים אחוז זה מספיק?

שקדי אומר כך: צה״ל צריך לוחמים. יש פוטנציאל גדול לגיוס של חרדים שאינם לומדים. לא ניגע בלומדי התורה, ובכל זאת נענה על הצורך. האם הציבור הלא חרדי יסכים להסדר כזה? גם על זה יש תשובה: זה תלוי בכמה חרדים מדובר. אם מדובר על שבעים אחוז – שוב, זה מה שרומז, אך לא אומר, דו״ח שקדי – כנראה שרוב הציבור יקבל את הרעיון. איך אנחנו יודעים? כי שאלנו לא מזמן, במסגרת סקר שערכנו. ״האם תתמוך/תתמכי בהסכם פשרה שהמשמעות שלו היא גיוס של 75% מכל מחזור גיוס חרדי?״ התשובה של 60% מהציבור היהודי היא כן. 30% אומרים לא. וזה אמנם 75% ולא 70%, אבל מותר לשער שגם 70% יעבור. מה לא יעבור, או לפחות לא יזכה לתמיכה של רוב הציבור? הסדר של 50% או של 25%. שאלנו גם על אלה, ולאלה אין רוב. הנה, אנחנו שוב חוזרים לשאלת הבסיס: האם כל מה ששקדי מציע לעשות, ותכף נגיע גם להצעות המעשיות שלו, יביא להתייצבות של מספר משמעותי של חרדים.

  1. מה הדו״ח מציע?

זה דו״ח שנקודת המוצא שלו היא שיש צדק בטענת החרדים שאינם יכולים להתגייס כי צה״ל לא ערוך לקלוט אותם. לכן, בשורה אחת, מה שהוא ממליץ זה להכין את צה״ל תרבותית לקליטת חרדים, באופן שיבטיח להם סביבה שאינה מאיימת על זהותם.

כל השאר פרטים: זה אומר לדעת איך לדבר בשפה נכונה לחרדים, איך למיין אותם בשיטה נכונה, איך לאפשר להם לשרת באווירה נכונה. בעצם, זה עיקר הדו״ח: כיצד להציב מוקדנים שידעו לדבר עם המלש״ב החרדי. לעצב ״מיונים ובחינות״ שיתאימו ״לידע ולתרבות המלש״ב החרדי״ ועוד ועוד התאמות קטנות וגדולות. שקדי מאמין, והדו״ח שלו משובץ לכל אורכו באמרות שמושתתות על האמונה הזאת, ש״ביסוס האמון מול החברה החרדית בכל הנוגע לשמירה מוקפדת על אורחות חייו של המשרת החרדי בצה”ל, עמידה בכל ההתחייבויות, ובניית אמון שאכן כך קורה, יובילו להרגעת הרחוב החרדי ולהקטנת ההתנגדויות לגיוס״. כלומר, הוא חושב שהחרדים רוצים אבל חוששים. ומטרתו העיקרית ברוב המלצותיו היא להרגיע את החששות שלהם.

במובן עקרוני, זו עמדה שיש בה משהו מקומם. לאף אחד מאיתנו לא הובטח כאשר גויסנו, שצה״ל יתאים את עצמו אלינו, ושזהותנו לא תיפגע. במובן מעשי, זו הצעה שאפשר להבין: לחרדים באמת קשה יותר להסתגל לסביבה שהווייתה זרה להם. לכן שקדי מציע להם הכנה מיוחדת, סוגים שונים של ליווי, סביבה מוסדרת ומגודרת, תהליכי מיון וקליטה יעודיים. כל אלה פעולות מעשיות שצה״ל יכול להיערך להן ולממש אותן. כל אלה פעולות שאולי תהיה בהן תועלת – ויותר חרדים יתגייסו – ובלי ספק יהיה להן מחיר – כי יש במימושן יותר רבע צעד לכיוון של מליציה חרדית נפרדת. שקדי בוודאי מבין את זה, אבל לא עוסק בזה. בעיניו, הצורך המבצעי גובר, ואולי הוא חושב שעם הזמן הגיוס הנרחב יביא לשינוי שיאפשר יותר מגע של חיילים חרדים גם עם צה״ל הגדול (או שיותר חרדים יבחרו במסלולים שאינם יעודיים לחרדים, כדי לזכות בתפקידים נחשקים)?

  1. איך גורמים לחרדים להתגייס?

דו״ח שקדי הוא דו״ח של מילים רכות. לא תמצאו בו מילים כמו ״סנקציות״. לא תמצאו בו מילה על השאלה ״מה לעשות אם הצעירים החרדים לא ירצו לקבל את ההצעה הנדיבה להתגייס?״. במובן הזה, הוא דו״ח חסר – במכוון. הוא לא ממליץ לממשלה כיצד לעצב חוק של גזרים ומקלות. הוא ממליץ למערכת הבטחון איך לעצב סביבה מתאימה שתאפשר לחרדים להתגייס ולהרגיש נוח. יש טעם בהמלצות כאלה, כל עוד זוכרים שאלה אינן מייתרות לעסוק גם בשאלות הפחות נעימות. שקדי הוא השוטר הטוב – הוא יסביר לצה״ל איך להכין את עצמו לחרדים, ויסביר לחרדים שצה״ל מוכן לקבל אותם, על שלל שיגיונותיהם. אבל הוא לא זה שיאמר מה עושים אם החרדים יחליטו שזה לא מספיק להם, וימצאו סיבה חדשה לא להתגייס. ומותר לבעלי ניסיון קודם לחשוד שרבים מאוד מהחרדים (שוב, השאלה היא כמה) עלולים להגיע למסקנה הזאת גם אם דוח שקדי ימומש במלואו.

  1. מה התועלת החברתית?

קודם כל, הדו״ח מכוון לתועלת הביטחונית שתלויה בשאלת המוצא שכבר עסקנו בה: כמה יתגייסו. אם רוב הצעירים החרדים יתגייסו, אפשר להניח שיביאו תועלת. אולי צה״ל ישלח אותם לשמור על מחבלי הנוחבה, במקום לשלוח חיילות של חיל החינוך. אולי ישלח אותם לשרת ב״פלוגות קרביות בסדיר באזורי הישובים החרדים״, כפי ששקדי מציע. תועלת נוספת תהיה קירוב של חרדים לאתגרי ליבה של ישראל. מותר להניח שלוחמים חרדים יהיו יותר ״ישראלים״ בתחושתם, בזהותם, בהווייתם, בחווייתם. ותועלת נוספת, ששקדי נוגע בה בקצרה: שימוש בשירות הצבאי כמקפצה לשילוב טוב יותר בעולם התעסוקה האזרחי. כלומר, ישראל תקבל מענה בטחוני, וגם תקדם אינטרס כלכלי.

  1. מה הנזק החברתי (א)?

הזכרנו מליציות. הקמה של עוד גדוד חרדי, של פלוגות חרדיות, התאמת מסגרות לחרדים, שמשמעותה המעשית תהיה שאלה מסגרות שיהיו בהן בעיקר או רק חרדים – כל אלה מייצרים סיכון. פלוגה חרדית שמגינה על יישוב חרדי היא סוג של מליציה. איש לא היה מעלה על דעתו להקים פלוגה של תושבי ראשון לציון שמגינה על ראשון לציון, או פלוגה של חילונים שמובטח לה מראש שתגן רק על ישובים חילונים. ועוד נזק: שקדי כותב ש״השינויים וההתאמות הקשורות לשילוב חרדים, חשוב שיעשו ברגישותובחכמה, ביחס לכלל המשרתים והמשרתות בצה”ל״. זה נוסח חסכני ומכובס שמסתיר הר של שאלות: איזה תפקידים יסגרו לנשים בגלל נוכחות של חרדים. איזה ויתורים ייאלצו לעשות חיילים שאינם חרדים כדי שהיחידה תעמדו ב״תו תקן״ שמאפשר גם שירות של חרדים.

זו אחת ההמלצות החשובות ביותר בדו״ח. צה״ל יידרש ״להגדיר ׳תו תקן׳ לסביבת שירות התומכת את אורחות חייו של המשרת החרדי בצה”ל, והקפדה על מימושה בכל צה”ל – בהכנה, בהדרכה, בשירות״. אבל הדו״ח עצמו אינו אומר מה יכלול תו התקן. וכמו בהרבה עניינים, גם כאן, לא העיקרון חשוב אלא הפרטים. נניח: האם תו התקן ימנע מחייל חילוני לעשן בשבת בבסיס, כי לחרדים לא נוח שיש במתחם מדליקי אש בשבת? ובמילים אחרות: מצד אחד ברור שיש הגיון בקביעת כללים שיאפשרו את השירות של חרדים. מצד שני ברור שאין הגיון לאלץ את כלל החברה הישראלית להתיישר לפי החומרות של חרדים. צה״ל יידרש בעניין זה לתמרון זהיר מאוד, ודו״ח שקדי, בגלל האופי המשימתי שלו – איך לשלב חרדים – מגלה רגישות רבה הרבה יותר לצרכים ולסנטימנטים של חרדים שאולי יתגייסו, מאשר לצרכים ולסנטימנטים של לא חרדים שכבר מתגייסים.

  1. מה הנזק החברתי? (ב)

דו״ח שקדי מכוון לפתור בעיה אחת עיקרית: תוספת כוח אדם לצה״ל. הפתרון שהוא מציע לבעיה פשוט ומובן: תנו לחרדים להתגייס בלי לוותר על זהותם. למעשה, הוא מציע להתאים את המוסד החשוב ביותר של שילוב חברתי ותרבותי, לעידן של מגוון תרבותי. יש כאן ויתור על שני דברים: ויתור על ״כור ההיתוך״ הישראלי, שהוא הבסיס ליצירת זהות משותפת וחזון משותף ואווירה של ממלכתיות. דו״ח שקדי הוא הדרך לבשר על כך שצה״ל אינו עוד כלי חינוכי תרבותי, אלא מכונת מלחמה בלבד, שתתאים את עצמה להוויית החיילים כדי לגייס עוד חיילים. זה לא ויתור של מה בכך.

ועוד ויתור: דו״ח שקדי מקבל כהנחה מובלעת שלישראל אין עניין לשנות את החברה החרדית, או לשחוק את גודלה, או לכרסם בעוצמתה, או לעצב את תרבותה. דו״ח שקדי מקבל את ההערכה ״ששני דורות קדימה שליש מהאוכלוסייה ומחצית מילדי ישראל יהיו חרדים״ כנתון שעליו יש לבסס את ההיערכות. במסגרת המנדט שניתן לו, זה מה שהוא צריך לעשות. אבל מחוץ למנדט הזה ראוי לשאול האם האינטרס של מדינת ישראל הוא באמת ליצור את התנאים הנוחים ביותר למעבר הדרגתי של ישראל למקום שיש בו דומיננטיות חרדית כל כך מובהקת, או שמא האינטרס של רוב הישראלים הוא דווקא ליצור תנאים שיבלמו התפתחות כזאת.

שורה תחתונה

צריך שורה תחתונה? לא בטוח שצריך. הדו״ח קצר, אפשר לקרוא את כולו בזריזות. הדו״ח מעשי, כפי שמחברו חוזר ומדגיש. הדו״ח לא מתייחס להליך המשפטי והפוליטי שמתנהל במקביל: הוא לא אומר מה לעשות עם תקציבי הישיבות, הוא לא מסביר איפה להציב את גיל הפטור, הוא לא נותן תשובה על שאלת הכמות, הוא לא ממליץ על צעדים נגד משתמטים, הוא לא מסביר איך תיבחן השאלה מי ״לומד״ ומי ״לא לומד״. זה דו״ח שעיקרו קבלת הטענה החרדית שצה״ל לא ערוך לקליטת חרדים, ואולי לא רוצה קליטת חרדים, ובהתאם, מחשבה על היערכות של צה״ל לאפשרות של גיוס המוני של חרדים, שתייתר את טענת ה״לא מוכן ולא רוצה״, מתוך תקווה והערכה שהיערכות כזאת תגדיל את מעגל הבוחרים להתגייס. אה, והוא מייתר עוד טענה: הטענה שלצה״ל אין צורך או אין מה לעשות עם מתגייסים חרדים. יש ויש.

 

, , , , , , ,



14/06/2024קברניטי הספינה מכלים את זמנם בקטטות חסרות תוחלת קלמן ליבסקינד, מעריב
המגעים לאיחוד גדול בימין לקראת הבחירות אנה ברסקי, מעריב
איחוד בנט וליברמן משנה את מפת המנדטים יהודה שלזינגר, ישראל היום
הגיע הזמן לומר שלום לאו"ם יהודה בלנגה, ישראל היום
יש אחדות: אף אחד לא מעוניין בחוק ההשתמטות אבי בר אלי, הארץ
המסקנה השגויה של חיים רמון לגבי גיוס חרדים ישראל שמאי, מקור ראשון
מיכה גודמן "פסימי לגבי הטווח הקצר אבל אופטימי לגבי הרחוק" קלמן ליברמן, רשת ב
להפסיק לשחק את המשחק של חיזבאללה אייל זיסר, ישראל היום
השחרור המוצלח לא מוציא את ישראל מהבוץ יוסי ורטר, הארץ
הצלחת הכוח, מגבלות הכוח נחום ברנע, Ynet








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-06-14)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 24 23.9
הליכוד 32 21 22
יש עתיד 24 15 14.2
ישראל ביתנו 6 14 11.5
ש״ס 11 10 9.9
עוצמה יהודית 6 9 9.3
יהדות התורה 7 7 7.3
עבודה 4 5 5.9
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.8
הציונות הדתית 8 5 4.2
מרצ 0 0 2.2
בל״ד 0 0 0
תקווה חדשה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר