פרסומים

ביחס לעולם יש פחות או יותר הסכמה בקרב הישראלים. העולם בדרך למטה. כמו בהלצה החבוטה: הוא על סף התהום, ותכף יצעד צעד גדול קדימה

הנוסחה אותה נוסחה – נוסחת הממוצע של המדד. אבל אתם יכולים להחליט להפעיל אותה רק על מי שאתם סומכים עליו

קשה להאמין שהרצח יבטל את השפעת הרעיונות שקירק מקדם

הסדרה של היום שאחרי בעזה היא עניין מורכב. יהיו הרבה פרטים שצריך לשקול. תהיה עסקת חבילה שיהיה צורך לשקול. יהיו גם קווים אדומים

״למה שלא תלכו לישיבה של ספרדים?״ שואל ראש הישיבה המשתומם. ״הוא רוצה ישיבה אשכנזית״ – משיב האב. כן – אומר לו ראש הישיבה, ״זה גם מה שאני רוצה״

פתאום, מצב של רווח בטוח, בלי שום סיכון הפך למצב של רווח בטוח, שבצידו גם סיכון

תושביהן של 25 מדינות חושבים ש״תפוצה של מידע כוזב ברשת״ היא סכנה מרכזית. אך לא תושבי ישראל. כך גם ביחס להתחממות גלובלית. למה בעצם?

אפשר לזהות כאן סוג של סתירה פנימית: אין רוב לסיום המלחמה גם ללא הכרעת חמאס – אבל יש רוב לסיום המלחמה ללא מיטוט חמאס

בהחלטה של הממשלה לתמוך בנסיעה לאומן אין שום דבר לא מוסרי, או בלתי נסבל ברמה העקרונית. יש בה עדות לשאלה מה חשוב בעיני הממשלה הזאת

שיעור לומדי התורה במשרה מלאה נמצא בעלייה. ולא סתם עלייה, אלא עלייה די חדה. בתוך שש שנים בסך הכל, שיעור הלומדים עלה מ-3% ל-3.8%