ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה
אין עלייה בשיעור הישראלים שאומרים שהיו רוצים להגר. ומצד שני, כן נכון לגלות מידה של דריכות. העזיבה מלמדת על קושי
יש סיבות מצויינות להניח שתוכנית טראמפ לא תוליד מדינה פלשתינית בעתיד נראה לעין כלשהו. ובכל זאת – בכל זאת אי אפשר לחמוק מהאירוניה
מצד הצהרת הכוונות יש כאן דבר שישראל כרגע מתנגדת לו. מצד לוח הזמנים יש כאן דבר שמי יודע אם, כיצד ומתי יוגשם
מאשמת העולם צריך לגזור בעיקר תובנה: זה העולם. מאשמת הממשלה צריך לגזור מדיניות: ישראל מוכרחה לשקול האם לפעול בצורה אחרת.
כאשר שואלים על כלכלה וביטחון, יש פער גדול מאוד בין תשובות של תומכי הקואליציה לבין תשובות של מי שאינם תומכי הקואליציה. כאשר שואלים על המצב החברתי, בשורה התחתונה, אף ציבור לא חושב שהייתה שנה טובה חברתית
כמה מהמנהיגים שלכם ישרים? תשובת הישראלים: 47% אומרים ״אף אחד מהם״ או ״מעטים מהם״. 36% אומרים ״חלק מהם״. 14% אומרים ״כולם״. ישראל, בטבלת 25 המדינות היא המדינה הממוצעת. אלה בדיוק המספרים שמסכמים את עמדת כל אזרחי כל המדינות שנסקרו
בשבוע שבו ישראל תקפה בקטאר, לאחר שכבר תקפה בעזה, בלבנון, באיראן, בסוריה, בעיראק, בתימן, ראוי לתהות מיהו הספרטני ומיהו האתונאי במשלו של נתניהו
ביחס לעולם יש פחות או יותר הסכמה בקרב הישראלים. העולם בדרך למטה. כמו בהלצה החבוטה: הוא על סף התהום, ותכף יצעד צעד גדול קדימה
הנוסחה אותה נוסחה – נוסחת הממוצע של המדד. אבל אתם יכולים להחליט להפעיל אותה רק על מי שאתם סומכים עליו