ישראלים לא בוחנים את סכנת האקלים כפי שהם בוחנים סכנות כמו גרעין או רשתות, הם בוחנים את סכנת הגרעין דרך משקפת של זהות פוליטית
החרדים רוצים להלחיץ את נתניהו ואת הקואליציה, לתת להם תחושה שהם לא בכיס של אף אחד. זה יעלה את המחיר שלהם. גולן ואיזנקוט, במקום לשלוח את המסר ההפוך, עושים בדיוק את מה שהחרדים מקווים שיעשו
נתניהו עושה דבר ממזרי: הוא מעליב את התומכים שלו – בשם יריביו. הוא מעליב אותם בעצמו – כדי שלא יצטרך לסמוך על כך שמישהו אחר יעליב אותם. הוא מעליב אותם ביוזמתו – כדי להתניע את הקמפיין במועד שנוח לו
מצבם של הישראלים בקבוצת הקטסטרופה: רק אחד מכל חמישה מהם משוכנע שישראל היא המקום הטוב ביותר לגדל בו את ילדיהם. וזה לפני שהפסידו בבחירות של 2026 – אם יפסידו בהן
חלק מהישראלים לא לגמרי סגורים על עצמם. כאשר נחשפת בפניהם המשמעות האמיתית של נישואים אזרחיים יש מהם שנבהלים
אם לרדת מהסוס המתמהמה של המהפכה, תמונה מפוכחת של המצב בחזית הגרעינית אינה מעודדת
כולם ״ליכודניקים״, לפחות לכאורה, לפחות אם אנחנו מקבלים את הטענה שפעם ליכוד תמיד ליכוד. אבל מקרב הנאמנים למפלגה רוב גדול חושבים שהנושא הכי חשוב בבחירות הקרובות הוא הרפורמה המשפטית. לעומתם, מקרב העוזבים את הליכוד – 6% בלבד חושבים כך
העלאת אחוז החסימה לא שינתה לטובה את המצב. אולי אפילו הרעה אותו. אבל מזה לא נגזרת ודאות שמהלך הפוך – הורדה של אחוז החסימה – תעשה את הדבר ההפוך ותשפר את המצב
ייתכן שבמציאות השוררת בימינו, נעשה קשה יותר להיות גם וגם. כי לפחות חלק מהאמריקאים מעדיפים אינסטנקטיבית לאהוד את החלש, ומתקשים יותר לחבב את החזק
תומכי הליכוד ותומכי עוצמה יהודית, שדומים בהרבה מאוד מאפיינים ועמדות, חושבים שהם שונים
