פרסומים

נתניהו עושה דבר ממזרי: הוא מעליב את התומכים שלו – בשם יריביו. הוא מעליב אותם בעצמו – כדי שלא יצטרך לסמוך על כך שמישהו אחר יעליב אותם. הוא מעליב אותם ביוזמתו – כדי להתניע את הקמפיין במועד שנוח לו

מצבם של הישראלים בקבוצת הקטסטרופה: רק אחד מכל חמישה מהם משוכנע שישראל היא המקום הטוב ביותר לגדל בו את ילדיהם. וזה לפני שהפסידו בבחירות של 2026 – אם יפסידו בהן

חלק מהישראלים לא לגמרי סגורים על עצמם. כאשר נחשפת בפניהם המשמעות האמיתית של נישואים אזרחיים יש מהם שנבהלים

אם לרדת מהסוס המתמהמה של המהפכה, תמונה מפוכחת של המצב בחזית הגרעינית אינה מעודדת

כולם ״ליכודניקים״, לפחות לכאורה, לפחות אם אנחנו מקבלים את הטענה שפעם ליכוד תמיד ליכוד. אבל מקרב הנאמנים למפלגה רוב גדול חושבים שהנושא הכי חשוב בבחירות הקרובות הוא הרפורמה המשפטית. לעומתם, מקרב העוזבים את הליכוד – 6% בלבד חושבים כך

העלאת אחוז החסימה לא שינתה לטובה את המצב. אולי אפילו הרעה אותו. אבל מזה לא נגזרת ודאות שמהלך הפוך – הורדה של אחוז החסימה – תעשה את הדבר ההפוך ותשפר את המצב

ייתכן שבמציאות השוררת בימינו, נעשה קשה יותר להיות גם וגם. כי לפחות חלק מהאמריקאים מעדיפים אינסטנקטיבית  לאהוד את החלש, ומתקשים יותר לחבב את החזק

תומכי הליכוד ותומכי עוצמה יהודית, שדומים בהרבה מאוד מאפיינים ועמדות, חושבים שהם שונים

בשאלת הניצחון במלחמה יש פער מובהק בין גברים לנשים. גברים נוטים לומר ״ניצחון״ בשיעור גבוה יותר – נשים נוטות לומר ״הפסד״ בשיעור גבוה יותר. כמה ההבדל גדול? הוא גדול מאוד

אחד המכשולים העיקריים שישראל נתקלת בהם בבואה לחשוב על האתגר החרדי ולהתמודד אתו – ואפשר להחליט להתמודד אתו בכל מיני דרכים – היא הנטייה לרמייה עצמית, שמחייבת התעלמות מנתונים גלויים לכל