למחנה הקואליציה יש בעיה עם היריב העיקרי שעומד מולה כרגע: גדי איזנקוט, כפי שכבר כתבנו כאן, הוא מנהיג עם מעט מאוד תכונות שישראלים לא אוהבים. גם בוחרים של ש״ס מזהים אותו בחיבה, גם של הציונות הדתית, גם של הליכוד. שואלים אותם: מה תאמרו עליו? והם אומרים בעיקר דברים טובים. שואלים אותם: מה רע בו? ולא קל להם להשיב. מה יאמרו, שהוא פופוליסט? שהוא לא פטריוטי? שאין לו ניסיון? שהוא קיצוני? קשה למצוא דימוי שלילי שנדבק אליו. כך שנותר רק כלי אחד באשפת החיצים שאפשר לנסות כדי לירט אותו – גדי הוא ״שמאלן״. איש טוב, איש מסור, איש רציני – אבל מה לעשות, שמאלן. ״יריב פוליטי ראוי אבל איש שמאל מובהק״, כמו שאמר עליו השר שיקלי.
האם הוא שמאלן? ננצל את שאלת איזנקוט כדי לדבר על התואר שמאלן ומשמעותו בהקשר הישראלי. מיהו בכלל שמאלן? אפשר להתחיל מנתונים פשוטים, שמהם נלמד שאין בישראל כמעט שמאלנים. שיעור היהודים בישראל שמתארים את עצמם כתומכי ״שמאל״ עומד על חמישה אחוזים ביום טוב. צרפו להם תומכים של ה״שמאל-מרכז״ ולא תגיעו לחמישית מהיהודים (המקרה של הערבים יותר מורכב, הם פחות מתחברים לסולם הזה, וכאשר הם מתחברים אליו, הוא מבטא דברים אחרים). כלומר, כדי להניח שגדי ״שמאלן״ צריך להניח שהוא ניצב בחבורה שגודלה אחד מעשרים מכלל היהודים, או אחד מחמישה. הוא עומד בקצה שבו עומדים רק מעט מאוד.
נתקדם: אולי לא הגדרה עצמית קובעת, אלא עמדות. ואז נשאל: מהי העמדה שהופכת ישראלי לשמאלן? תאמרו: תמיכה במדינה פלשתינית. נשאל: מתי – עכשיו או בעתיד בלתי נראה לעין? אם מדובר על עכשיו, שוב, אין בישראל יותר מקומץ של שמאלנים. אם מדובר על עתיד לא ידוע, גם זה לא בהכרח מאפשר מיתוג של איזנקוט כשמאלן. שיעור היהודים שמסכימים עם האמירה ״ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל״ עומד על 13%. זו עמדה שבה מחזיקים רוב מי שמכנים את עצמם ״שמאל״, פחות מחצית ממי שמכנים את עצמם ״שמאל מרכז״ וחמישית ממי שמכנים את עצמם אנשי ״מרכז״.
איזה עוד עמדות עשויות להגדיר מיהו שמאלני? יש בידינו נתונים על מה שמגדיר ישראלים כ״ימני״. בעיני הימין עצמו, התנגדות למדינה פלשתינית זה הסעיף הכי חשוב. הבא בתור אחריו הוא תמיכה ברפורמה משפטית. אם כך אפשר לומר: השמאלן אינו מי שתומך במדינה פלשתינית, כי כרגע יש מעט כאלה, אלא מי שאינו תומך ברפורמה המשפטית. כמובן – הגדרה כזאת מייצרת את הקושי ההפוך. אם הולכים על מדינה פלשתינית, מתברר שיש מעט מדי שמאלנים, מה שאומר שצריך לדחוס את איזנקוט, שהוא לא בדיוק מקלון, למגירה מאוד צרה – אם רוצים לכנות אותו שמאלן. לעומת זאת, אם הולכים על התנגדות לרפורמה, המגירה תהיה גדולה ונוחה מספיק, אבל אז יתברר שיש בישראל יותר שמאלנים מימנים, מה שכמובן לא יעלה על הדעת. רוב הישראלים אינם תומכים ברפורמה המשפטית האגרסיבית והדרמטית שבה תומך הימין.
מה למדנו עד כאן? תומכי הקואליציה רוצים להגדיר את איזנקוט כשמאלן, כי שמאלן זה תואר שרוב הישראלים לא רוצים שמי שמחזיק בו יהיה ראש הממשלה. אבל להגדרה יש מגבלות מובנות. צריך לנמק אותה, ולא קל לנמק אותה. אם תאמרו ״הוא בעד מדינה פלשתינית״, הוא יאמר מה פתאום, ואלא אם יש הוכחות מאוד חותכות מהשנים האחרונות שעמדתו שונה, לא יהיה קל לשכנע בזה. אם תאמרו ״הוא נגד הרפורמה המשפטית״, הוא יאמר ״בהחלט״, ורוב הישראלים יאמרו, ״יופי, זה מה שגם אנחנו מרגישים״.
אם כך, מה נשאר? נשארה האפשרות לכנות את איזנקוט שמאלן בלי נימוק משכנע. שמאלן במובן של ״הוא לא בעד הקואליציה שלנו״. כך אביגדור ליברמן שמאלן, בנט שמאלן, הנדל שמאלן, מתן כהנא שמאלן, איילת שקד שמאלנית, כולם שמאלנים – חוץ ממי שאנחנו, כלומר, תומכי הקואליציה, לא קוראים לו שמאלני. למעשה, ניטלה מהישראלים הזכות לקבוע בעצמם אם הם שמאלנים או לא, וניטלה מהם גם היכולת להבין איזה עמדות הן אלה שמאפיינות שמאלני. אם תרצו להיתלות באילן גבוה, זו גישה הדומה לעמדתו של הפילוסוף ישעיה ברלין ביחס לשאלה ״מי יהודי״. כאשר ברלין נשאל על ידי דוד בן גוריון (במסגרת הבירור המקיף שעשה בהתכתבות עם גדולי העם היהודי) מי בעיניו יהודי, ברלין השיב שיש לזה ״קריטריון פשוט״. יהודי הוא מי ששכניו, בעיקר שכניו הלא יהודים, מחשיבים כיהודי.
מכאן נשאל: האם הישראלים מחשיבים את איזנקוט לשמאלן? זו כמובן שאלה מעגלית. אם אנחנו אומרים ששמאלן הוא מי שאחרים מחשיבים כשמאלן, ואז שואלים אם אחרים מחשיבים אותו כשמאלן, אנחנו נכנסים למעגל קסמים שאין לו ראש וזנב. ההיחשבות לשמאלן היא שעושה את האדם נחשב לשמאלן. כמו הידוען שידוע כי הוא ידוען, ואין מה להוסיף על זה. ובכל זאת, בדקנו, במסגרת הסקר של המדד עם חדשות 13. בדקנו בהצבת סולם: דרגו את איזנקוט מ-1 – שמאל עמוק – ועד 10 – ימין עמוק. הציון הממוצע שקיבל הוא 4.94. 49% מהישראלים דירגו אותו מ-1 עד 5 – השלבים הנוטים לכיוון שמאל. 35% מיקמו אותו בשלבים שנוטים לכיוון ימין. אבל שתי המנות העיקריות של מדרגים נמצאות באמצע, בדרגות 5 ו-6. לכן הממוצע שלו די קרוב לאמצע.
הרשמו לפאנל הסקרים של המדד – ושתפו אותנו בעמדותיכם
מכאן – כל אחד יכול לפרש כרצונו.
אפשר לומר: כל מי שאפילו מילימטר משמאל לאמצע הוא ״שמאלן״, ולכן נסכים שרוב הישראלים מסכימים שאיזנקוט שמאלן. ממילא, תומכי הקואליציה מדרגים את איזנקוט בממוצע של 3.53, הרבה יותר קרוב למה שאפשר לקרוא לו ״שמאלן״. כך שלשכנע את עצמם הם כנראה יכולים (ואולי גם זה חשוב: אם הם רוצים למנוע זליגת תומכים למפלגה שלו).
אפשר לומר: שמאלן הוא מי שממוקם בשמאל באופן מובהק, כמו דרגות 1 עד 3. אבל מי שעיקר הדירוג שלו נמצא באיזורי האמצע – 56% מציבים את איזנקוט בדרגות 4 עד 7 – אינו שמאלן. הוא איש מרכז. ישראלים שאינם תומכי קואליציה מדרגים את איזנקוט בממוצע של 5.59, כמעט בדיוק במרכז. גם שלשכנע אותם שהוא שמאלן, וכך לגרום להם לנטוש אותו, לא יהיה קל.
והרי, זה איננו קרב על השאלה האם איזנקוט שמאלן. זהו קרב על השאלה האם לאיזנקוט אפשר להדביק את התג שמאלן. ניסיון, כמו שראינו, כבר יש. והוא יתגבר. ומצד שני, גם את זה ראינו, לא קל להדביק לאיזנקוט תוויות שליליות. רוב הישראלים מחבבים אותו. רוב הישראלים רואים בו דמות חיובית. זה לא אומר שיצביעו לו, זה לא אומר שיסכימו איתו. אבל לתעב אותו – כמו שחלק מהישראלים מתעבים שמאלנים – זה לא בטוח שירצו.
