פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל
☰

חוק הסנקציות הידידותי של היו״ר ג׳פריס נגד ישראל

 

רבע מילדי המחוז השמיני של ניו יורק הם ילדים עניים. מחצית מהילדים מחסירים ימים בבית הספר יותר מכפי שראוי שיחסירו. זה מחוז בחירה שיש בו אבטלה גבוהה. קרוב למחצית תושביו שחורים. עוד כ-15% היספאנים. זה גם אחד מהמחוזות עם אחוז היהודים הגבוה ביותר בארה״ב: בערך אחד מכל עשרה מצביעים. מעל שבעים אלף יהודים בסך הכל. והם הולכים לקלפי בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע בסביבתם.

זה המחוז של חבר הקונגרס האקים ג׳פריס, שיהיה לא רק נציגם של התושבים האלה בבית הנבחרים, אלא גם יו״ר בית הנבחרים – התפקיד השלישי בשרשרת הירושה של הנשיא. כלומר, אם קורה לנשיא משהו, הבא בתור למלא את התפקיד הוא סגן הנשיא, והבא אחריו יהיה ג׳פריס. ובמילים פשוטות: זה תפקיד חשוב מאוד. תרצו, כמו יו״ר הכנסת. אלא שבארה״ב, שלא כמו בישראל, הזרוע המחוקקת עצמאית הרבה יותר מול הממשלה. דונלד טראמפ לא יכתיב לג׳פריס מה לעשות – כי הוא מהמפלגה השנייה. גם אף מנהיג אחר, של המפלגה הדמוקרטית, לא יכתיב לו מה לעשות. ג׳פריס יהיה איש חזק מאוד במפלגתו ובקביעת סדר היום הפוליטי באמריקה.

כאמור, יש הרבה יהודים במחוז שלו, בברוקלין, וג׳פריס נהג כל השנים כפי שהייתם מצפים מנציג של מחוז ניו יורקי יהודי כזה לנהוג בקשר שלו עם ישראל. הוא היה כאן יותר מאשר בכל מדינה אחרת חוץ מארה״ב. הוא אמר, רק חצי בצחוק, שירושלים היא ״הרובע השישי״ של ניו יורק. הוא אמר שישראל היא ״נס״. הנה, מחוקק דמוקרטי, שחור, שלא הרחיק את עצמו מישראל. בא לכאן במשלחות של איפאק. נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אפילו בתקופת הרפורמה המשפטית (וספג ביקורת על המפגש). השבוע – בראיון נרחב וזהיר מאוד לניו יורק טיימס, לרגל בחירתו ליו״ר בית הנבחרים, נמנע מלתמוך בכמה יוזמות של חברי מפלגתו, שמטרתן להגביל מכירת נשק התקפי לישראל. אבל במקביל הודיע שיעמיד בראש התור את יוזמה להטלת סנקציות ממוקדות על ישראל. התפרעויות הלילה שבין שבת לראשון ביהודה ושומרון בוודאי לא ישנו את דעתו.

עוד לא נרשמתם למדד? למה אתם מחכים? לחצו, והשיבו לשאלונים שלנו

״ב-100 הימים הראשונים״, אמר ג׳פריס, ״הצעד המשמעותי ביותר שביכולתנו לנקוט בהקשר למצב בגדה המערבית הוא קידום ׳החוק להגנה ומניעה של אלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית׳. אני סבור כי מהלך זה יזכה לתמיכה רחבה בקרב הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, ואני מאמין שעלינו לפעול לקידומו כבר בראשית כהונתו של הקונגרס החדש. צעד זה יהווה התקדמות משמעותית בשינוי המציאות בשטח, ובתקווה, יסייע לשפר באופן ניכר את היחסים בין ישראל לבין העם הפלסטיני, במסגרת המאמץ לקראת פתרון של שתי מדינות לשני עמים״.

מהו החוק להגנה ומניעה של אלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית? הוא הוצג לבית הנבחרים כתגובה לביקורו של השר איתמר בן גביר בארה״ב. מטרתו, על פי דברי ההסבר: למנוע אלימות בגדה המערבית, של ערבים ושל יהודים. הנה לשונו: ״המצב בגדה המערבית – ובפרט רמות גבוהות של אלימות מצד מתנחלים קיצוניים, עקירה כפויה של תושבים וכפרים, והרס רכוש – הגיע לממדים בלתי נסבלים, ומהווה איום חמור על השלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית ובעזה, בישראל ובמזרח התיכון כולו״. על פי החוק, הנשיא יחוייב להטיל סנקציות על כל מי ש״אחראי ל-, או שותף ל-, או עוסק – באופן ישיר או עקיף – או מנסה לעסוק בכל אחד מהדברים הבאים: (א) פעולות – לרבות הכוונה, קביעה, יישום, אכיפה, או מחדל מאכיפה של מדיניות – המאיימות על השלום, הביטחון או היציבות בגדה המערבית…״.

מי מתאים להגדרה כזאת לא קל להחליט. נתאר מקרה קל: האם החלטתו של שר הבטחון ישראל כץ להפסיק מעצרים מנהליים של פעילים בתנועת המאחזים והחוות יכולה להיחשב, במקרה המקל, ל״מחדל מאכיפה״? אם התשובה חיובית, ואם החוק יעבור, ואם הנשיא לא יטיל עליו וטו, או אם בקונגרס יימצא רוב שיגבר על הוטו, על כץ יוטלו מגבלות לא מעטות. למעשה, פרשנות מחמירה תוכל להטיל את שלל הסנקציות המוזכרות בחוק על כלל חברי הקבינט המדיני.

זה חוק קל לישראל. יש בו מלכתחילה סעיפים של ״וויבר״ שמאפשרים לשר החוץ האמריקאי, או לשר לביטחון המולדת, לעקר אותו מתוכנו כאשר יש צורך בכך לטובת ״האינטרס האמריקאי״. מרקו רוביו יוכל להחליט שלאמריקאים יש הכרח לפגוש את כץ, אחרת ייפגע האינטרס האמריקאי. מצד שני, לא בטוח שרוביו, או כל אמריקאי אחר, יחליט כך בכל מקרה. אולי כץ כן וסמוטריץ׳ לא. אולי סמוטריץ׳ כן ויו״ר מועצת יש״ע לא. שלא לדבר על מה שיקרה אחרי שרוביו לא יהיה בתפקיד, ובמקומו יישב שר חוץ אחר, אולי מטעם המפלגה הדמוקרטית. במקרה כזה, הלחץ להחיל את החוק על אישים רבים יותר יתגבר. הלחץ לפרש את החוק באופן מרחיב יתגבר.

הנה אפשרות שצריך להניח של פרשנות מרחיבה. החוק קובע שאפשר להטיל סנקציות על כל מי ש״מסייע באופן מהותי, נותן חסות, או מעניק תמיכה כספית, חומרית או טכנולוגית, או מספק טובין או שירותים״ למי שעושה את הפעולות הכלולות בחוק, כמו ״הטלת פחד על אזרחים״ או ״הרס רכוש של אזרחים״. עכשיו דמיינו סיטואציה לא נדירה: חיילים של צה״ל שמגינים על קבוצת יהודים שפוגעת במטע של עצי זית, מפני המון שמנסה להרחיק אותם. האם יש כאן מתן חסות להרס רכוש של אזרחים? יהיה מי שיאמר שלא, ויהיה מי שיאמר שכן. אם מי שיאמר שכן יהיה בשלטון, המשמעות יכולה להיות מרחיקת לכת, עד כדי סנקציות על מפקדים, חיילים, פקידים, נבחרי ציבור.

האקים ג׳פריס תומך בחוק הזה. לא סתם תומך. הוא קובע שיציב אותו על סדר היום כבר במאה הימים הראשונים לכהונתו. מה משמעות התמיכה הזאת? משמעותה הכרה במציאות. מחוקק דמוקרטי אינו יכול עוד לבלום את כל היוזמות התובעות לבלום את המדיניות הישראלית. הוא יכול, במקרה הטוב ביותר – וג׳פריס הוא פחות או יותר המקרה הטוב ביותר – להעדיף חוקים רכים יותר, ממוקדים יותר, נתונים לפרשנות יותר, בתקווה שישראל תבין את הרמז ותפעל. הוא יכול להשתמש בחוקים כאלה כדי לעכב או למנוע העברה של חוקים חמורים ומסוכנים הרבה יותר.

ביום שבו הקונגרס יאמץ את החוק הזה, ויש להניח שיאמץ אותו, אולי גם בתמיכה של כמה וכמה רפובליקנים, יעלו מישראל קריאות השבר הקבועות. זו אנטישמיות, זו אנטי ציונות, זו פגיעה בריבונות, זו הוכחה לשנאה עתיקה. האמת אחרת: זה יהיה אקט מופלג של ידידות. האקים ג׳פריס, שרוצה בטובתנו, בסך הכל מבקש שנשים לב, שנתקן את מה שהכרחי לתקן, לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיהיה גרוע יותר, לפני שמי שרוצים לפגוע בישראל באמת יוכלו להעביר חוקים, תקנות והחלטות מזיקות באמת.

 

אם כבר מנהלים איתם משא ומתן, האם קראתם את הספר בעניין החרדים? לחצו כאן אם יש לכם עניין 

, , , , , , , , ,