1.
הנה אימון של חוש הפרופורציה. לפי התחזית החדשה של מכון המחקר פיו, העוסקת במצבן העתידי של דתות העולם, בחמישים השנים שבין 2020 ל-2070 יתווספו לעם היהודי שלושה מיליון איש. מ-14.8 מיליון ל-17.8 מיליון. הנה מה שיקרה למוסלמים: מספרם יגדל באותן שנים מ-2 מיליארד ל-3.6 מיליארד. חלקו את התוספת המספרית של המוסלמים בחמישים, ותקבלו בערך 32 מיליון בשנה. ואם תמשיכו לחשב תגלו שאת מה שהיהודים יוסיפו ביובל שנים שלם, המוסלמים מוסיפים בחמישה שבועות.
2.
מה עושים עם חשבון כזה? אפשר להיבהל. זה לא יועיל לאף אחד בשום דרך. היהודים היום הם 0.19% מאוכלוסיית העולם, וב-2070 יהיו 0.17%. מי שמסוגל להתרגש מההבדל, שיתרגש. אנחנו נצמח ב-20%, העולם ב-29%. במילים אחרות, בעניין גודלנו היחסי לא יקרה כלום. חצי סיכה על מפת העולם.
3.
נתמקד מסיבות מובנות בגידול המהיר במספרם של המוסלמים. זה גידול שאינו מבשר טובות ליהודים המעטים במדינה כמו צרפת, שכתבנו עליה לפני כמה ימים. על פי הספירה של פיו, היום יש בערך ארבע מאוד אלף יהודים בצרפת. פחות מאחוז מכלל הצרפתים. בתוך כמה עשורים יישארו מהם אולי מחצית, אולי פחות, גם אם לא תהיה קטסטרופה שתגרום לרבים מהם לעזוב למקומות אחרים. שיעור הלידות והמיתות, הגיל הממוצע של היהודים, מבשר על ירידה גדולה במספרם גם אם צרפת תהיה ידידותית. ב-2070 הם יהיו 0.3% מהאוכלוסייה.
4.
השינוי הגדול שמחכה ליהודי העולם לא יהיה דמוגרפי, הוא יהיה גיאוגרפי. היום חיים בישראל 46% מיהודי העולם. ב-2070, לפי התחזית, יחיו בה 62%. שיעורם של יהודי ארצות הברית מכלל יהודים העולם ירד מ-39% ל-26%, ויהיה מספרית 1.2 מיליון פחות. באירופה תהיה ירידה של 29%. בצרפת, מ-460 אלף ל-180 אלף. הגיל החציוני של יהודי אירופה הוא 53. זו הקבוצה הדתית המבוגרת ביותר ביבשת (המוסלמים שם בני 34). קהילה שהגיל החציוני שלה 53 לא צריכה אנטישמיות כדי להתכווץ. מספיק לה לוח שנה.
4א.
הערה חשובה להבנת ההקשר של המחקר הספציפי הזה. היא חשובה כדי שמי שמכירים מספרים אחרים לא יתבלבלו: המחקר הזה מנטר את היהודים באמצעות השאלה שמזהה גם את מאמיני הדתות האחרות. כלומר, זה מחקר שמתייחס ליהודים כבני אדם ששייכים לקבוצה דתית. זה אומר שיהודים שמשיבים על שאלת הדת (״מה הדת שלך״) ב״יהודי/ה״ נספרים במחקר כיהודים. לעומת זאת, יהודים שאומרים ״אין לי דת״, ומשיבים שהם יהודים רק לשאלה אחרת, לא נספרים במחקר כיהודים. בעיקר בארה״ב, יש לא מעט יהודים מהסוג השני, ולכן במחקר הזה מספר יהודי ארה״ב הנספרים נמוך מהמספר המוכר של היהודים בארה״ב (שבספירה המרחיבה יותר דומה למספר היהודים בישראל).
איך ישראל הצביעה: הדו״ח המפורט והמתעדכן של המדד
5.
לשינוי הגיאוגרפי אין קשר לעלייה. אם תבוא עלייה פתאומית של מאות אלפים או מיליונים, התחזית הזאת לא כוללת אותה, ולא יכולה לכלול אותה. זה יהיה אירוע מפתיע, שיהיו לו סיבות שכרגע אי אפשר לחזות. מה שאפשר לחזות, שמסתמך על מאזן ההגירה הנוכחי, מלמד שהשפעתה של העלייה על ישראל בעשורים הבאים תהיה זניחה, בעיקר כאשר בוחנים את המאזן כולו – הנכנסים פחות היוצאים. בחמישים שנה, המאזן הזה יוסיף לישראל כ-110 אלף יהודים. זה הכל. טיפה בים לעומת הריבוי הטבעי, לידות פחות פטירות, שיוסיף 4.2 מיליון. עוד הערה מתודולוגית מתחייבת: מכון פיו מודד הגירה קצת אחרת מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אז על המאה ועשרה אלף אפשר להתווכח. על היחס אין טעם להתווכח. העם היהודי לא עובר לישראל. הוא נולד בישראל, ומזדקן במקומות אחרים.
6.
הדוח המלא של פיו – שהפרק על העם היהודי תופס בו רק מקום קטן (שגם הוא גדול יחסית לגודלו של העם היהודי) – מספר את המגמה הבאה. בעולם של 2070 גדל הציבור שהוא 1. צעיר, 2. מוליד, 3. לא עוזב. למוסלמית יש בממוצע 3.1 ילדים, הגיל החציוני של מוסלמי הוא 24, ו-99% ממי שגדלו מוסלמים נשארים מוסלמים. לכן, בסביבות 2035, יהיו יותר מוסלמים מנוצרים בעולם. הבודהיסטים יירדו מ-324 מיליון ל-250 מיליון. חסרי הדת, שכל כך הרבה בני אדם מצטרפים אליהם, יירדו מ-24% מהעולם ל-17%. למה? כי למי שאין דת יש 1.3 ילדים. החילוניות אולי מנצחת בוויכוח, אבל מפסידה בחדר הלידה. בינתיים.
7.
הפריון של יהודייה הוא 2.3 ילדים, בדיוק הממוצע העולמי. אלא שזה ממוצע שלא מתאר אף אחת. בישראל: 3 ילדים, גיל חציוני 31, וכמעט כל מי שגדל יהודי נשאר יהודי. בארצות הברית: 1.5 ילדים, גיל חציוני (בצפון אמריקה) 44, ורק שלושה מכל ארבעה נשארים. במונחים של הדוח הזה, היהודי הישראלי הוא כמו המוסלמי, והיהודי האמריקאי הוא כמו הבודהיסט. מה שקורה בעולם בין דתות, קורה אצלנו בתוך המשפחה.
8.
נוסיף קומה: גם שלושה ילדים לאישה בישראל הם ממוצע שמסתיר מציאות מרובדת. הדו״ח של פיו מזכיר זאת בהערת שוליים, אבל ישראלים מכירים את המציאות היטב: הפריון היהודי הגבוה ביותר הוא של החרדים, והמחקר שפיו מצטט נוקב במספר של 6.5 ילדים לאישה. כלומר, מרכז הכובד של העם היהודי זז לישראל, ומרכז הכובד של הגידול בישראל הוא החברה החרדית. על זה כתבתי ספר שלם (“בעניין החרדים…”), ולא אחזור כאן על מה שיש בו, למרות שלנוכח המשא ומתן הנמרץ לכניסת החרדים לקואליציה בהחלט ראוי להיזכר גם בזה. רק אומר את המתבקש: מי ששמח לקרוא שב-2070 יהיו בישראל 11 מיליון יהודים, צריך לשאול גם מי מהם יעבוד, ומי מהם ישרת. התחזית על “עם ישראל” היא גם תחזית על איזו ישראל.
9.
מה משתנה כשעם של תפוצות נעשה עם של מדינה? הנה סיפור שהזכרתי בספר ״היהודים, 7 שאלו נפוצות״: בשנת 922 חגגו יהודי ארץ ישראל את פסח ביום ראשון, ויהודי בבל ביום שלישי. אהרן בן מאיר מטבריה חישב לוח אחד, רב סעדיה גאון מבבל חישב לוח אחר. לכאורה זה היה ויכוח על אסטרונומיה. למעשה זה היה ויכוח על השאלה מי קובע. בבל ניצחה, כי לארץ ישראל הייתה הקדושה, אבל בבבל היו רוב המרכזים היהודיים החשובים.
אלף ומאה שנים אחר כך, לישראל יהיו גם הקדושה וגם המרכזים היהודיים. ישראל תהיה המרכז. נגזרת מזה אחריות, וגם זהירות.
10.
ישראל כמרכז, גם דמוגרפי, היא אתגר לביטחון היהודים משתי סיבות. האחת מוכרת. הפיזור הגיאוגרפי היה פוליסת ביטוח של עם חלש: מרכז אחד חרב, אחר ממשיך. מצב שבו 62% מהעם היהודי נמצא כולו במדינה קטנה אחת זה הימור מסוג שהיהודים לא ניסו כבר הרבה מאוד זמן. וכמו שאנחנו יודעים, השכונה לא מי יודע מה: לפי פיו, מספר המוסלמים במזרח התיכון ובצפון אפריקה יגדל מ-414 מיליון ל-752 מיליון. היהודים יהיו 1.4% מתושבי האזור.
הסיבה השנייה שמדובר באתגר: ישראל נשענה תמיד גם על היהודים שלא גרים בה. יהדות אמריקה של 2070 תהיה קטנה יותר, מבוגרת יותר, ותחיה באמריקה אחרת. לפי התחזית, שום דת כבר לא תהיה בה רוב. ונכון, השפעה פוליטית לא נמדדת רק בספירת ראשים (גם היום יהודי אמריקה מעטים למדי), אבל גם בספירת ראשים. המשמעות היא שישראל תהיה אחראית ליותר יהודים, ויהיו לה פחות יהודים להישען עליהם.
אוטוטו, רוב העם היהודי זה אנחנו. מה אנחנו מתכוונים לעשות עם זה?
רלבנטי גם היום: האזינו למסע הבחירות של הקיפוד והשועל
פרק ראשון: גלדסטון נגד ד׳יזראלי, ולמה המנצח מנצח
פרק שני: האם הבחירות משקפות את רצון העם?
פרק שלישי: תתחדשו, יש לכם שיטת בחירות
פרק רביעי: מתי הבחירות הן הכי גורליות?
פרק חמישי: למה הם לא הולכים לבד?




