כמעט אף אחד בישראל לא מייחס לגדי איזנקוט תכונות שלילית. כמעט אף אחד לא אומר שאיזנקוט לא פטריוט, לא אמין, לא הגון, לא ענייני, לא דואג לישראל
האם יש טעם בהצגת המודל ההסתברותי הזה? נדמה שיש בו טעם בהקשר של התאמת ציפיות למציאות
כמה קל להדביק אותם? הרכבנו מודל של הבדלים ודמיון בין בוחרי מפלגות שונות בהתבסס של 3 שאלות בארבעה תחומים, מסקרים שונים
המידע שמוצג כאן הוא נספח למאמר של שמואל רוזנר ב-N12 על הקירבה והריחוק בין…
למה שארדן לא יבקש להיות ראש הממשלה, עם מפלגה של שישה או שבעה מנדטים. הרי כבר הוכח שזה אפשרי, ובנט הוא האחרון שיוכל להתלונן על תביעה כזאת
ישר זאת המפלגה שבנט מאבד לה הכי הרבה תומכים כרגע. בקובץ הנתונים שבחנו, בנט מאבד לישר פי שלושה יותר ממה שישר מאבדת לבנט
המציאות כרגע היא כך: רוב מצביעי האופוזיציה המובהקים מעדיפים את איזנקוט על פני בנט. רוב המצביעים באיזור ההתלבטות מעדיפים את בנט על איזנקוט
התלבטות היא לא נקודה מוסכמת במרחב. התלבטות היא תנועה במרחב. המתלבט לא קובע אם הוא מתלבט – אתם קובעים אם הוא מתלבט, כאשר אתם מודדים את תנועתו, ומחליטים מה היא מבטאת. אתם קובעים מי בעיניכם מתלבט
את הנדסת גוש האופוזיציה מתחילים עם כמה הנחות יסוד. הנחה ראשונה: צריך מגוון כלשהו. לא טוב להציע רק מפלגה אחת, כי הבוחרים הישראלים מפונקים
רביב דרוקר הציע לו השבוע לפרוש. עמית סגל הציע לו להיות נשיא המדינה הבא. כלומר, לפרוש. אם שני אלה מסכימים, אפשר לומר שגנץ השיג את מטרתו: אחדות של קטבים
