מצבם של הישראלים בקבוצת הקטסטרופה: רק אחד מכל חמישה מהם משוכנע שישראל היא המקום הטוב ביותר לגדל בו את ילדיהם. וזה לפני שהפסידו בבחירות של 2026 – אם יפסידו בהן
יש נתון מעניין, ששווה לבחון מעת לעת: מה חושב הציבור על מה שיקרה בבחירות. זה דומה, במידה מסוימת, לבחינה של אתרי ההימורים שיש בהם שאלה על הבחירות
אם הצד של הקואליציה ינצח, יש בצד של האופוזיציה הרבה מאוד ישראלים שמתארים את התחושה שלהם ביום שאחרי כבלתי נסבלת. מה יעשו עם התחושה הזאת?
האם העובדה שישראלים מסוימים (במרכז ובשמאל) יותר חמצמצים נובעת מנטייה קבועה (כמו אצל האמריקאים), או פשוט ממצב קבוע (הם כמעט אף פעם לא בשלטון)
קבלת התוצאות זה לא עניין שתלוי בשלטון. לקבל, או לא לקבל את התוצאות, זה משהו שכל צד יכול לעשות. לכן, בשאלה הזאת מתגלה שגם לתומכי הקואליציה אין אמון רב בצד השני
נאמר שישנו סקר שבו 59% ממצביעי הליכוד תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה, וישנו סקר שבו רק 11% ממצביעי הליכוד תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה. איזו מהתוצאות נראית לכם יותר קרובה למציאות?
אין אף קבוצה של יהודים בישראל שלא היתה בה תזוזה ימינה (חוץ מהקבוצה הכי ימנית)
המרכז-שמאל היהודי נכנס למערכת בחירות כשהפוטנציאל המקסימלי שלו הוא כארבעים אחוז מהציבור היהודי. זהו
שורה תחתונה: לא טוב שהאמון בצמרת השב״כ נמוך. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה: האם כאשר צמרת השב״כ תתחלף יעלה האמון?
כמעט בכל תחזית שאנחנו בודקים, אנחנו מזהים פערים אידיאולוגיים בין משיבים
