האמון בצמרת השב״כ נמוך. זה נתון מתוך סקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי. ודייק: בצמרת השב״כ – לא בהכרח בשב״כ. ישראלים יודעים לעשות הבחנות כאלה, בעיקר כשמדובר בגופי הבטחון שלהם. ישנם החיילים, האמיצים, הנחושים. ישנם המפקדים, גם הם נחושים ואמיצים. ישנם המפקדים הבכירים, ואיתם הסיפור נעשה קצת יותר מסובך. רק לפני רגע, כשהיו חיילים, או מפקדים, הם היו טובי אנשינו. אבל משהו קורה כאשר הם מעפילים בסולם הדרגות. כלומר, לא בטוח שמשהו קורה, אבל בעיני חלק מהציבור משהו קורה. בעיקר בשנתיים האחרונות. בעיקר בשנתיים שבהם פרץ ביתר שאת למרחב הציבורי שלנו הדיון על ״דיפ סטייט״, על אליטות, על קפלניסטים וביביסטים, על כל שאר הרעות החולות.
תאמרו: אין פלא שהאמון בצמרת השב״כ נמוך. תאמרו: מופרך לחשוב שאמון הציבור בצמרת השב״כ צריך להיות גבוה. הרי זו הצמרת שכשלה בזיהוי ההכנות למתקפת 7 באוקטובר, היא שאשמה, היא שצריכה ללכת הביתה. תחקיר השב״כ שפורסם אתמול, שלא לדבר על התגובה עליו מלשכת ראש הממשלה, בהחלט יוצרים את הרושם שאולי זה העניין. אלא שאם זה היה ההסבר העיקרי לאמון הנמוך בשב״כ, היינו צריכים לראות אמון נמוך בצמרת השב״כ בכל שכבות החברה, שכולן מזהות את המחדל ואת הטרגדיה.
זה לא המצב. יש מקומות שבהם האמון בצמרת השב״כ קרס, ויש כאלה שבהם עודו גבוה – והמפתח, לא תופתעו לשמוע, פוליטי. בימין ל-85% אין אמון בצמרת השב״כ (34% די נמוך, 51% מאוד נמוך). בקרב מצביעי ליכוד ל-79% אין אמון, בקרב מצביעי הציונות הדתית ל-91% אין אמון, בקרב תומכי עוצמה יהודית (לפי כוונת הצבעה): 100%. ותמונת מראה במרכז ובשמאל: בקרב מצביעי המחנה בממלכתי – ל-76% יש אמון בצמרת השב״כ. בקרב מצביעי יש עתיד, ל-79%. בקרב תומכי הדמוקרטים (לפי כוונת הצבעה), ל-81%.
ועוד: אם הכשל של השב״כ היה הסיבה לאי אמון, אפשר היה להניח שמי שאין לו אמון בצמרת השב״כ יאמר דבר דומה גם על הממשלה, וגם על ראש הממשלה, שהרי גם הם כשלו בזיהוי ההכנות למתקפה, גם הם היו שבויים בקונספציה. אבל זה לא המצב. למעשה, המצב הפוך: למי שיש אמון גבוה יחסית בממשלה יש אמון נמוך יחסית בצמרת השב״כ – ולהפך. הנה דוגמה: ל-80% מתומכי הליכוד (על פי כוונת הצבעה כיום) יש אמון די נמוך או מאוד נמוך בצמרת השב״כ. ל-90% מאותם אנשים, תומכי הליכוד, יש אמון די גבוה או מאוד גבוה בממשלה.
האם המוני פלשתינים יעזבו את עזה השנה?
האם בית״ר ירושלים תהיה אלופת המדינה בכדורגל?
בואו להתחרות בתחזית האירועים של המדד
הנה הסבר אפשרי: אלה סבורים שצמרת השב״כ אשמה, ואלה שהממשלה אשמה. אפשר למצוא ראיות להסבר הזה בסקר של המכון למדיניות העם היהודי בדיוק לפני שנה. שלוש אפשרויות הוצגו בסקר ההוא: ״האחריות העיקרית למחדל בפתיחת המלחמה היא של הממשלה״, ״האחריות העיקרית למחדל בפתיחת המלחמה היא של צה״ל והשב”כ״, ״האחריות משותפת שווה בשווה לממשלה ולצה”ל והשב”כ״. רוב מקרב מצביעי האופוזיציה בחרו באפשרות של ״אחריות משותפת״. רוב מקרב מצביעי הקואליציה, שישים אחוזים, בחרו באפשרות של אחריות בלעדית של צה״ל והשב״כ.
המשמעות של הנתון מהזמן ההוא והחיבור לנתון שפורסם היום חשובה: האמון הנמוך בצמרת השב״כ נטוע בפירוש היסודי של אזרחים ישראלים למה שקרה ב-7 באוקטובר 2023. יש שהביטו בו וראו כשל מערכתי ששותפים לו גורמי הנהגה אזרחיים וגורמי הערכה ופיקוד ביטחוניים. יש שהביטו בו וראו כשל מערכתי של המערכת הביטחונית שהכשילה, במחדל ובמעשה, את המערכת האזרחית.
אלא שהטענה הזאת מעלה שאלה הפוכה: אם כך, מדוע שתומכי האופוזיציה, אלה שמביעים אמון נמוך בממשלה (בין השאר, בגלל חלקה במחדל), לא יביעו אמון נמוך גם בצמרת השב״כ (השותף למחדל)? תאמרו: השב״כ אכן כשל, אבל התאושש, והשתתף במלחמה שתוצאותיה הישגים גדולים לישראל. נכון – אבל את אותה אמירה אפר להפנות גם לממשלה. גם היא התאוששה והובילה את ישראל לשרשרת הצלחות במלחמה. אז למה האמון בממשלה בקרב תומכי האופוזיציה נותר נמוך?
זו השאלה שחותמת לטעמי את הדיון. זו השאלה שהתשובה לה בלתי נמנעת: הדירוג של צמרת השב״כ נגזר קודם כל מעמדה פוליטית (ואני מדבר כמובן בהכללה, ולא על כל מדרג/ת באופן אישי). תומכי הממשלה מאשימים בעיקר את השב״כ (ואת צה״ל)במחדל, וסבורים שצמרת השב״כ לעומתית לממשלה ולקואליציה, ונותנים בה אמון נמוך מטעמים של נוחות פוליטית ושל חשדנות פוליטית. עד כדי כך, שבסקר שערכנו לא מזמן מצאנו שיעור גבוה של דתיים שסבורים שצמרת השב״כ פועלת להפלת הממשלה.
וכמובן, גם ההפך הוא הנכון: תומכי האופוזיציה לא שוכחים את המחדל של השב״כ ובכל זאת נותנים אמון בצמרת מפקדיו. הם יאמרו שזה בזכות ההתאוששות, אבל לא יתנו קרדיט דומה על התאוששות לצמרת הפוליטית. על צמרת השב״כ הם יאמרו: היא כשלה – אבל היא גם התאוששה, והיא גם הגונה. על צמרת הממשלה הם יאמרו: היא כשלה – ולא לא הגונה (ובכל מקרה, את ההתאוששות לא נזקוף לזכותה).
שורה תחתונה: לא טוב שהאמון בצמרת השב״כ נמוך. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה: אולי כדאי שצמרת השב״כ תתחלף כדי שיעלה האמון. שורה תחתונה שמתחת לשורה התחתונה שמתחת לשורה התחתונה: אם הצמרת תתחלף באישים מסוג דומה, יש סיכון גדול שהאמון יישאר נמוך בקרב תומכי הקואליציה. אם תתחלף באישים מסוג אחר, יש סיכון גדול שהאמון ירד בקרב תומכי האופוזיציה. ובמילים אחרות: הבעיה המהותית של אמון (נמוך או גבוה) אינה נובעת מההתנהלות של צמרת השב״כ – הבעיה המהותית של אמון נובעת מהדינמיקה בחברה הישראלית, והקושי שלה להישיר מבט למציאות, שאיננו מעוות על ידי משקפת פוליטית.
למה יש רוע בעולם? אם עוד לא קראתם, זה הזמן!?
