רק מיעוט מקרב היהודים בישראל מקבלים את עמדת הרבנות הראשית, שעל פיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר גיור אורתודוכסי (38%). למעשה, לעמדה הזו, שבה נאחזים שלל מבקרי פסיקת בג״ץ, יש רוב רק בקרב יהודים שהגדרתם העצמית ״דתי״ או ״חרדי״. בקרב שאר היהודים יש נכונות לקבל ערוצים נוספים של גיור שאיננו אורתודוכסי.
שימו לב שגם בתחזית הבוחרים של המדד וכאן חדשות – חוכמת המונים המנסים לחזות מה יקרה בבחירות – הליכוד, אחרי זמן לא מועט, נמצאת בירידה (אם עוד לא הצטרפתם לאתגר התחזית, נשארו שלושה שבועות לחזות ולקלוע). כלומר, הציפיה שהייתה עד לפני כמה ימים שהליכוד יזנק בסוף בעוד שלושה מנדטים נשחקת. למה היא נשחקת? אולי משום שגם החזאים שלנו שמו לב שהליכוד לא זזה בסקרים כבר המון זמן.
כחול לבן קריטית. אם היא לוקחת שלושה וחצי מנדטים שהיו הולכים לסער, לפיד או ליברמן, אפילו בנט, היא יכולה להיות הפער בין כן ממשלה ולא ממשלה. זה לא אומר שהיא צריכה לפרוש, לא יותר ממפלגות אחרות על סף אחוז החסימה, זה אומר שהיא לוקחת סיכון, ובוחריה לוקחים סיכון. טוב שיש סקרים: הם מלמדים על הסיכון, כך שהציבור והמנהיגים יוכלו לקבל החלטה מושכלת.
יכול להיות שזליכה ייכנס לכנסת. יכול להיות שהוא יעבור את אחוז החסימה. אם זה יקרה, זו תהיה הפתעה, אולי אפילו מרעישה. כבר ראינו הפתעות בעולם. הסקרים הם כלי מדידה טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם, וייתכן שיש אי בזה עשרות אלפי בוחרים שמתכוונים להצביע לזליכה ולא מגלים את זה לאף אחד. ובכל זאת: הסבירות שזליכה ייכנס לכנסת נראית כרגע נמוכה. למה נמוכה? כי אין שום אינדיקציה שמצביעה על אפשרות אחרת, חוץ ממשאלות לב של פעילים.
מסקנות? בנט צדק כשהלך על ״רק קורונה וכל השאר לא חשוב״ אבל אולי קצת פחות צדק כשהחליט להיות הקפיטליסט האולטימטיבי. סער צדק כשלקח את שאשא ביטון בשביל הקורונה, אבל לא מספיק לקח בחשבון שרק לא ביבי זו סיסמה שעובדת בעיקר אצל מצביעים של מישהו אחר. סמוטריץ׳ לא יכול להסתפק בסיפוח, וחייב לדבר על מדינה יהודית. המשותפת צריכה להתמקד באלימות, לא בשלום עם הפלשתינים. ליברמן נגד החרדים זה טוב למי שלא שואף להמון מנדטים
מבחינת הרכבת קואליציה, לנתניהו יש כרגע את הסיכוי הכי סביר לנצח. הוא עוד לא שם, כי הרוב של 62 שיש לו כרגע בסקר הסקרים תלוי בהמון גורמים, ורחוק מלהיות תוצאה סופית. אבל הדרך שלו לקואליציה די ברורה. הוא תלוי בעצם רק בשני דברים: שהציונות הדתית באמת תעבור את אחוז החסימה, ושיצליח לשכנע את בנט להצטרף אליו. אם שני אלה יקרו, מצבו נראה לא רע.
מה לומדים מהטבלה הזאת? יש מה ללמוד ממנה, והוא לא מבוטל: הקואליציה הכי חזקה, נוחה ויציבה שאפשר להקים כרגע, היא כזאת שמכניסה את החרדים יחד עם סער, לפיד ובנט. מן הסתם, קואליציה שסער עומד בראשה, תוך חריקת שיניים של לפיד, וגם של כל מי שהיה רוצה לראות את החרדים מחוץ לקואליציה. לא בטוח שזו קואליציה אפשרית. אבל כרגע היא האפשרות הכי קרובה למי שרוצה להיפטר מנתניהו.
רוב לשליש מהחילונים לחלוטין (שהם כשליש מכלל היהודים במדינה), מדרגים את חיוב החרדים בלימודי ליבה, גיוס ותעסוקה כאחד משלושת החשובים. רק למיעוט קטן (6%) וידוא יהודיות המדינה נמצא גבוה בסדר העדיפויות. וזה כמובן לא אומר שיהודיות המדינה לא חשבה להם, זה אומר שבעיניהם אין מה לוודא – המדינה יהודית והכל בסדר. בקוטב הנגדי, אצל הדתיים והחרדים, יש כנראה תחושה חזקה של צורך להגן על היהודיות של המדינה