פרסומים

מה לומדים מהטבלה הזאת? יש מה ללמוד ממנה, והוא לא מבוטל: הקואליציה הכי חזקה, נוחה ויציבה שאפשר להקים כרגע, היא כזאת שמכניסה את החרדים יחד עם סער, לפיד ובנט. מן הסתם, קואליציה שסער עומד בראשה, תוך חריקת שיניים של לפיד, וגם של כל מי שהיה רוצה לראות את החרדים מחוץ לקואליציה. לא בטוח שזו קואליציה אפשרית. אבל כרגע היא האפשרות הכי קרובה למי שרוצה להיפטר מנתניהו.

רוב לשליש מהחילונים לחלוטין (שהם כשליש מכלל היהודים במדינה), מדרגים את חיוב החרדים בלימודי ליבה, גיוס ותעסוקה כאחד משלושת החשובים. רק למיעוט קטן (6%) וידוא יהודיות המדינה נמצא גבוה בסדר העדיפויות. וזה כמובן לא אומר שיהודיות המדינה לא חשבה להם, זה אומר שבעיניהם אין מה לוודא – המדינה יהודית והכל בסדר. בקוטב הנגדי, אצל הדתיים והחרדים, יש כנראה תחושה חזקה של צורך להגן על היהודיות של המדינה

האם התקשורת, הפוליטיקאים התוקפנים, כותבי המאמרים והפוסטים, ממהרים מדי לחרוץ דין. מגזימים בחריצת דין על החרדים? גם על השאלה הזאת יש מי שמשיבים בחיוב. כן – עושים להם עוול. ארבעים אחוזים מהישראלים סבורים כך, מה שאומר, שלא מעט ישראלים גם כועסים על החרדים וגם חושבים שעושים להם עוול. זה לא בהכרח סותר.

שני שלישים שיצביעו למפלגה בלי לדרוש התחייבות להחרים את נתניהו והקואליציה שלו, ובלי לדרוש התחייבות לא לשבת בקואליציה עם החרדים. שיעור הישראלים שידרשו התחייבות כפולה, לא לשבת לא עם זה ולא עם אלה, אינו גדול. בערך אחד מעשרה ישראלים.

שיעור הישראלים שימנעו מהצבעה למפלגה שתשב גם עם ערבים וגם עם חרדים די נמוך. בערך כשיעור בוחריו של אביגדור ליברמן. על מה זה מעיד? נדמה שקודם כל על גישה ריאלית לחיים. הבוחרים מבינים שבלי ערבים ובלי חרדים לא בטוח שנשארים מספיק חברי כנסת לקואליציה

לכל גרף של ממוצעים, הוספנו גרף של ״איך תיראה הכנסת״ אם אלה הממוצעים. הגרף הזה עושה שני דברים: האחד, מסלק מפלגות מתחת לאחוז החסימה (על פי הממוצע) ומחלק את המנדטים שלהן מחדש. השני, מבטל את השברים ונותן רק מנדטים שלמים

יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.

למה הרפובליקנים נגד? התשובה היא שכקבוצה הם אולי מבינים שטוב להם להרשיע את טראמפ, ולמנוע ממנו התמודדות בהמשך.  אבל סנטורים לא מצביעים כקבוצה, הם מצביעים כיחידים. וככאלה, כל אחד מביט לעבר מדינתו ועתידו האישי, וצריך לשאול את עצמו האם הצבעה בעד או נגד טראמפ מסכנת אותו או אותה.

מרגע שהכל מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכל מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג

אם היא עוברת, המשמעות היא עוד מנדטים – לכולם. לא עוד ארבעה כמובן, כי אם רעם עולה מישהו צריך גם לרדת. אבל בגדול, העניין הוא די פשוט: כמו שנפתלי בנט יכול לתת את כל המנדטים שלו גם לקואליציה עם נתניהו וגם לקואליציה בלי נתניהו, ולכן צריך לספור אותו בשתי הקומבינציות, כך גם את מנסור עבאס.