פרסומים

כל שנה מביאה איתה 11 בספטמבר חדש. התאריך הזה הוא שיעור מתמשך באופן שבו ההיסטוריה מתפרשת, בכל שנה מחדש, לאור ההווה

מסתבר שלפעמים התקשורת והאוצר משכנעים יותר – וצה״ל משכנע פחות. מסתבר שלפעמים המוסדות הלא פופולריים מסוגלים להביס, לא סתם לנצח, את המוסד הכי פופולרי

מה יותר חשוב, השופר או הדבש? זו כמובן לא תחרות, ובכל זאת, לבחירת היהודים יש משמעות

הביקורת של בנט על נתניהו נראית היום קצת חלולה וקצת עלובה. לא נורא: מוטב להיראות קצת טיפש, מאשר לעשות צעד טיפשי

ליברמן איננו שר ״חברתי״. הוא שר שסבור שמוטב שבני אדם יעבדו תמורת שכרם. לא ישבו בבית ויקבלו אותו

האם המגפה תגמר? האם ממשלת בנט-לפיד תשרוד? האם יתגלו חיים ביקום? האם יהיה חורף קשה?

מערכת יחסים נבנית מתוך התמודדות עם אתגרים משותפים. כמה כאלה יהיו לביידן ובנט? לא ברור. לקלינטון ורבין היה פרויקט, גם לבוש ואולמרט. במצעד הזוגות נדמה לי שאת אלה שווה לשים בראש

גם כאן, הימין מקבל צורה של ימין כלכלי, והשמאל מקבל צורה של שמאל כלכלי. גם כאן, הימין רוצה להקטין את הממשלה, כמו דונלד טראמפ, והשמאל רוצה להגדיל אותה, כמו ג׳ו ביידן

ישראל מציגה את עצמה, ומתפרשת בעיני אחרים, כמי שמיועדת לתפוס את מקומה של המעצמה העולמית, ארה״ב, כמדינת הציר של המזרח התיכון

למה לתת לקצינים הזוטרים עוד כסף? כי עם ישראל אוהב את קציניו וקצינותיו. רואים חייל, רוצים לתת