לנתניהו אין כרגע קואליציה. נכון שפה ושם יש סקר שמאפשר לו את זה, אבל הממוצע המשוקלל לא. אלא אם סער יחליט בכל זאת ללכת איתו. בטבלה נכללות גם קואליציות שלכאורה אין אפשרות להקים, כמו של סער ונתניהו או של החרדיות עם ישראל ביתנו. זה משקף, בין השאר, את ההבנה שלא כל מה שנאמר לפני הבחירות תקף גם אחריהן.
נניח. ששוב שישים אחוז מהדתיים יצביעו לאחת משתי מפלגות הציונות הדתית. כלומר – שישים אחוז מעשרים אחוז של דתיים. זה כשניים עשר אחוזים. עכשיו נניח שבנט מביא עוד שלושה אחוזים של לא דתיים (הוא ירצה כמובן להביא יותר). זה מעמיד את הסך הכל על 15% מהמצביעים היהודים. כבר הצענו קודם, לשם הנוחות, לחשב את המנדטים מתוך 105. כמה זה נותן לשתי המפלגות?
לא תמיד לקבוע מהו גוש הימין ומהו גוש השמאל, ואם יש גוש מרכז, ובכלל, כמה גושים יש בישראל. האם גושים נקבעים על פי עמדותיהם – ימין ושמאל מסורתיים? ואם כן, האם ימין ושמאל במובן הכלכלי, או במובן הביטחוני-מדיני?
לא תמיד קל, אבל יש טעם בבדיקה מזדמנת של הגושים מול נתונים אחרים על החברה, כדי לראות את מי מייצגות המפלגות ברגע נתון. נאמר – עכשיו. כאשר יש תחושה שהמשחק הפוליטי הוא בעיקר קרב בימין שיכריע את הבחירות, ותחושה שמי שאינו ימין לא מיוצג כראוי בזירה המפלגתית.
בדקנו.
מדינות שאזרחיהן נוטים לדאוג מפני סיכונים, הן גם אלה שהטילו חובת מסכה. ועוד דוגמה, אלה הן בדרך כלל מדינות שבהן סגרים נאכפו ביתר תוקף. סיכוני בריאות לא דורגו בשיא הגובה במחקר שנערך לפני ימי הקורונה. קדמו להם תאונות דרכים, פשע, אלימות וטרור. אחד מחמישה מ”תושבי העולם” מנה סיכוני בריאות כאחד משני הסיכונים הגדולים בעיניו.