פרסומים

מכיוון שיש בכנסת בין 10 ל-15 מנדטים של רשימות ערביות, שקשה להכניס לקואליציה. ומכיוון שיש בכנסת עוד כ-15 מנדטים של חרדים בכנסת, שמגינים על האוטונומיה החרדית. מי שירצה להקים קואליציה שמשוחררת מחובת הכניעה לעסקנות החרדים, ומחויבת לטיפול שורש ארוך טווח בבעיות הנובעות מהקיום האוטונומי החרדי, יצטרך למצוא רוב של שישים ח״כים – אבל לא מתוך 120, אלא מתוך בערך תשעים

עכשיו ננסה להבין את תחזית הגולשים. זו איננה תחזית אחידה. גולשים שנוטים לימין מעריכים שהישראלים לא תעבור את אחוז החסימה. גולשי שמאל מעבירים אותה בקושי. הגולשים שחוזים טובות למפלגה – טובות יחסית ללא לעבור, לא טובות יחסית לציפייה המוקדמת – הם גולשים הנוטים למרכז שמאל.

הוא היה נשיא לא שגרתי, שכל סיכום מוקדם של תקופתו הקצרה יעשה לו עוול. בכלל, סיכומים מוקדמים נוטים להגזמות ולוקים בהיעדר פרספקטיבה. טראמפ מסיים את תקופתו בהשפלה, כמעט נמלט מוושינגטון. אפילו בקרב תומכיו שיעור התמיכה בו צונח. זוכרים לו את ההפסד הצורב, את התגובה הסרבנית, הילדותית, להפסד. את הרכיבה המסוכנת על גבו של נמר האנרכיה. אבל הסיפור של טראמפ יותר מגוון מזה

החילונים כועסים על החרדים, ומדרגים אותם נמוך – בעוד שהחרדים הרבה פחות שליליים כלפי החילונים. רק חמישית מהחרדים סבורים שלחרדים תרומה שלילית למדינה. הערכת החרדים את החילונים גבוהה מהערכת החילונים את החרדים.

בחירת המשיבים לשאלות על מדינה יהודית ודמוקרטית איננה משקפת מיאוס של הימין הדתי מהדמוקרטיה, והיא גם אינה משקפת התנערות של השמאל החילוני מהיהדות. בקרב שתי הקבוצות היא משקפת מחנאות פשוטה. מנהיגי שתי הקבוצות עשו ועושים עבודה מצוינת בשכנוע ההמונים שהערכים היקרים להם עוד רגע נעלמים

לנתניהו אין כרגע קואליציה. נכון שפה ושם יש סקר שמאפשר לו את זה, אבל הממוצע המשוקלל לא. אלא אם סער יחליט בכל זאת ללכת איתו. בטבלה נכללות גם קואליציות שלכאורה אין אפשרות להקים, כמו של סער ונתניהו או של החרדיות עם ישראל ביתנו. זה משקף, בין השאר, את ההבנה שלא כל מה שנאמר לפני הבחירות תקף גם אחריהן.

בכדי להקדים תרופה לסקר הבא – כלומר, לא לאפשר לישראלים לחמוק מעדויות מוצקות על אהדתם הגדולה לטראמפ, ולא חשוב כמה מהם יחליטו לנטוש עכשיו את הספינה הטובעת, כינסנו עבורכם מקבץ של סקרים מתקופת כהונתו של טראמפ. הם מעידים עד כמה הרומן היה אינטנסיבי.

נניח. ששוב שישים אחוז מהדתיים יצביעו לאחת משתי מפלגות הציונות הדתית. כלומר – שישים אחוז מעשרים אחוז של דתיים. זה כשניים עשר אחוזים. עכשיו נניח שבנט מביא עוד שלושה אחוזים של לא דתיים (הוא ירצה כמובן להביא יותר). זה מעמיד את הסך הכל על 15% מהמצביעים היהודים. כבר הצענו קודם, לשם הנוחות, לחשב את המנדטים מתוך 105. כמה זה נותן לשתי המפלגות?

לא תמיד לקבוע מהו גוש הימין ומהו גוש השמאל, ואם יש גוש מרכז, ובכלל, כמה גושים יש בישראל. האם גושים נקבעים על פי עמדותיהם – ימין ושמאל מסורתיים? ואם כן, האם ימין ושמאל במובן הכלכלי, או במובן הביטחוני-מדיני?
לא תמיד קל, אבל יש טעם בבדיקה מזדמנת של הגושים מול נתונים אחרים על החברה, כדי לראות את מי מייצגות המפלגות ברגע נתון. נאמר – עכשיו. כאשר יש תחושה שהמשחק הפוליטי הוא בעיקר קרב בימין שיכריע את הבחירות, ותחושה שמי שאינו ימין לא מיוצג כראוי בזירה המפלגתית.
בדקנו.

מדינות שאזרחיהן נוטים לדאוג מפני סיכונים, הן גם אלה שהטילו חובת מסכה. ועוד דוגמה, אלה הן בדרך כלל מדינות שבהן סגרים נאכפו ביתר תוקף. סיכוני בריאות לא דורגו בשיא הגובה במחקר שנערך לפני ימי הקורונה. קדמו להם תאונות דרכים, פשע, אלימות וטרור. אחד מחמישה מ”תושבי העולם” מנה סיכוני בריאות כאחד משני הסיכונים הגדולים בעיניו.