פרסומים

האם ההדחה תביא לשקט, או תחולל גל של מהומות. זו כנראה שאלה קריטית: חבל לעשות מעשה, ולהקדים פרישה שתבוא ממילא בעוד כמה ימים, ולהדליק מדורה נוספת של אלימות

קודם כל, הפיכה לא הייתה. כדאי לומר את זה במפורש, משום שהמילה ״הפיכה״ נזרקה במהלך הלילה והבוקר לחלל העולם, כאילו מדובר באיזו תובנה טריוויאלית. הפיכה היא ניסיון לתפוס את השלטון בכוח. בוושינגטון הלילה לא היה ניסיון לעשות שום דבר שאפשר בכלל להבין מהו.

ישבו חכמי צה״ל וחשבו: איך נפר הבטחה לחיילים קרבים לתת להם קצבת ״ממדים ללימודים״ בלי להיראות עלובים וקטנוניים? חשבו, ומצאו עצה: נתנה את הקצבה בהתנדבות למען הקהילה. מי יכול להגיד לא להתנדבות למען הקהילה? אולי חשבו שחיילים קרביים לא מבינים חשבון פשוט

הקריאה להעלות מגזר כזה או אחר לעדיפות גבוהה יותר היא קריאה ריקה מתוכן אלא אם מצרפים לה הבהרה את מי מורידים לעדיפות נמוכה יותר. לדוגמה: ״צריך לחסן עובדי הוראה בעדיפות ראשונה, ולהוריד את חולי הסוכרת לעדיפות נמוכה יותר״. ככה זה בעולם של משאבים מוגבלים.

זה חשוב לאמריקאים, שהוציאו כבר יותר מ-400 מיליון דולר על קמפיינים בג׳ורג׳יה. זה חשוב גם לישראל. אם הדמוקרטים ישלטו בוושינגטון, זה לא נוח לישראל שנדרשת לתמרון מול הממשל

מה קרה ב־20 שנה? כמעט רק טוב. מכלל המדדים שהוחלט עליהם לפני שנים, ארבעה נצבעו באדום – מגמה שלילית, 48 בירוק – מגמה חיובית. בישראל של היום יש פחות נפגעים מעבירות אלימות. פחות תמותת תינוקות. פחות עודף משקל בכיתות א’. פחות תחושת דיכאון, זה בטח קצת השתנה בתקופת הקורונה, אבל המגמה הרב־שנתית חיובית. הבנתם את הפרינציפ.

אם מקבלים את תוצאות הסקרים כפשוטם, יש כרגע רק שתי קואליציות שזוכות לרוב, ושתיהן בדרגת קושי מקסימלית. אחת מחייבת ישיבה של החרדים עם הישראלים ועם ליברמן. לא קל. אחת מחייבת ישיבה של סער (והנדל והאוזר ואלקין) עם הערבים. האמת – לא אפשרי.

לסקרים מוקדמים, שבדקו ״מה תצביעו אם חולדאי ירוץ״ יש רק ערך מועט. בוחרים לא תמיד יודעים להעריך נכון מה יעשו במצב עתידי לא מוכר. בסקר הראשון שנערך אחרי הודעתו, אתמול בלילה, הוא קיבל שבעה. השאלה היא כמובן אם זה סקר שממנו ממשיכים. לעלות, או שזה סקר שמבטא את השיא, שאחריו תבוא ירידה.

הבעיה איננה עם גנרלים והצלחתם, הבעיה היא עם הסולם שאתו מודדים את הצלחתם. זה סולם עקום, שבבסיסו הנחה שאין תכלית לגנרלים בפוליטיקה אלא קצה הפירמידה. וזו הנחה שהיא גם לא נכונה וגם מזיקה. היא מזיקה לאזרחים, שמקבלים את הרושם הלא סביר שרק ראש הממשלה חשוב וכל השאר כישלונות. היא מזיקה לגנרלים, שמפתחים ציפות לא ריאליות ביחס לעתידם המקצועי.

יש מישהו שבעד זיהום אוויר? יש מישהו שלא רוצה פחות מגפות? האם מישהו מתנגד לשלום עולמי, לאושר לכל, לשמחה ואהבה? יש שאלות שהן בעצם שאלות רטוריות. האם אתה מודאג ממשהו? למה לא. אם זה ממשהו בעייתי, אני מודאג. האם תרצה שישתפר? ברור. לכן, לכל השאלות הכלליות יש תשובה נוחה שאין לה מחיר אמתי.