פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

גלויה מינגסטאון: האם לדמוקרטים יש סיכוי באוהיו ב-2026

 

הכירו: אמי אקטון. רופאה, חוקרת, מועמדת למושלת אוהיו. ילידת ינגסטאון, לא רחוק מקליבלנד, קרוב לפינה הצפון מזרחית של המדינה הגדולה, שפעם היתה המדד למצב הרוח הלאומי, אך ירדה מגדולתה זו, לטובת שכנתה, פנסילבניה. מינגסטאון יצא רק מושל מדינה אחד של אוהיו (יצאו מושלים של מדינות אחרות). שמו דיוויד טוד, הוא היה המושל בתקופת מלחמת האזרחים, באמצע המאה ה-19. הוא זכור עד היום לטובה, בין השאר בזכות שבחים שקיבל מאברהם לינקולן. פסל שלו – של טוד, לא של לינקולן – עומד בקליבלנד, העיר הגדולה הקרובה ביותר. קברו נמצא כאן, בינגסטאון, בבית העלמין אוק-היל, העומד מכוסה בשכבה לבנה דקיקה, שלג ראשון של העונה. שלג מרענן, משמח, של נובמבר. אחריו יבואו כבדים יותר, ומשבשי חיים יותר, ומשמחים קצת פחות.

לאמי אקטון היה שבוע מוצלח. לא בזכותה, בזכות אחרים, במקומות אחרים, שניצחו במרוצים אחרים – ונסכו מידה של בטחון במפלגה הדמוקרטית. אקטון – עוד לא הספקנו לומר – היא המועמדת הדמוקרטית. מולה יתייצב מועמד רפובליקני שאתם אולי זוכרים: ויווק רמסוומי. לפני שנתיים הוא רצה להיות נשיא ארצות הברית, והתמודד בפריימריס של המפלגה. עכשיו הוא יורד קומה, מוכן להסתפק בתפקיד של מושל מדינה גדולה. לרמסוומי יש סיפור אישי למכור. הוא בן למהגרים טמילים, משכילים מאוד. יזם מצליח ועשיר. לאקטון יש סיפור אחר למכור. היא סבלה בילדותה מהזנחה והתעללות, אחרי גירושים של הוריה.

כבר הרבה שנים שאין לאוהיו מושל דמוקרטי. האחרון, טד סטריקלנד, נבחר ב-2006. זה היה כשאוהיו עוד היתה ברומטר למצב הלאומי – מי שניצח באוהיו ניצח בבחירות. מאז, המדינה איבדה את מעמדה זה, נצבעה באדום. מאז 2012, שיעור המצביעים למועמדי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות עלה בהתמדה. ב־2012 כ־48% ממצביעי אוהיו תמכו במועמד הרפובליקני לנשיאות, וברק אובמה ניצח בבחירות לנשיאות גם כאן. ב-2016 כבר 52% הצביעו לטראמפ. ב־2020 זה היה כבר 53%, וב־2024 טראמפ זכה ביותר מ־55% מהקולות.

 

בואו לראות את מודל הבחירות החדש של המדד

הסבר מפורט על מודל הבחירות של המדד ומשמעותו

מה קרה? איגודי העובדים נחלשו, והדמוגרפיה משפיעה – באוהיו יש שיעור נמוך יחסית של בעלי השכלה אקדמית. לפי נתוני מפקד האוכלוסין לשנת 2023, 32% מתושבי אוהיו הם בעלי תואר ראשון, שזה בערך 4% פחות מהממוצע הלאומי. באווירה הפוליטית של היום, אחד המאפיינים המובהקים של העדפה למפלגה הדמוקרטית הוא השכלה אקדמית. הרפובליקנים, וטראמפ עוד יותר מרובם, מצליחים הרבה יותר בקרב מצביעים ללא תואר אקדמי. וגם הרכב הגזעים משפיע. ב־2023, כמעט 77% מתושבי אוהיו היו לבנים, לעומת 58% בכלל ארה״ב.

ובכל זאת, כאמור, לאקטון יש תקווה, או כך היא ומפלגתה מאמינים. וגם בסקרים מסתמן שהיא מובילה, גם אם באחוזים בודדים. אם הדמוקרטים יכבשו מחדש את אוהיו, זה יהיה עניין גדול. כך שמרוץ צמוד מבטיח למדינה הרבה מאוד כסף שיזרום לקמפיין, והרבה מאוד תשומת לב תקשורתית. כמובן, הכל יחסית לבחירות אמצע קדנציה.

אקטון קנתה את פרסומה באוהיו בתקופת מגפת הקורונה, כאשר עמדה בראש שירותי הבריאות ולמעשה בראש הצוות שהתמודד עם מצב החירום באוהיו. היא היתה הגירסה המקומית של אנתוני פאוצ׳י, והמושל – הרפובליקני – קיבל את עצותיה ופעל על פיהן. עד ש… עד שהתחילו הפגנות מול הבית, ומחאות על מישטור יתר, וגם תביעות משפטיות. באוהיו התקבלה החלטה לדחות את הפריימריס של המפלגה הדמוקרטית. בית המשפט פסל אותה. אקטון הכריזה על סגירת קלפיות בגלל מצב חירום. היתה מהומה.

בינתיים, רמסוומי, שהתמודד במפלגה הרפובליקנית, אמר – כמצוות הפריימריס של המפלגה – שהוא מתחרט על כך שהחליט להתחסן נגד קורונה. זה קצת סיבך אותו עם רעייתו, רופאה במקצועה. היא אמרה שאינה מצטערת. וכל אלה כמובן נשמעים כמו סיפורים מהעבר הרחוק. למי אכפת עכשיו קורונה, חיסונים, קטטות של לפני כמה שנים. אלא שאכפת בהחלט: כי ממשל טראמפ, ושר הבריאות שלו, מחזירים את שאלת החיסונים למרכז הבמה הציבורית. הם רוצים להוציא את האלומיניום, שישנו בכמות מזערית, מהחיסונים לילדים. למה? כי הם מאמינים שייתכן שהאלומיניום גורם לאוטיזם. למה? שאלה טובה. הוכחות אין, השערות יש בשפע. כמובן, כמו תמיד, נמצא המומחה התורן שיצדיק את הטענות של שר הבריאות, רוברט קנדי. רוב הקהילה המדעית סבורה שהטענות מופרכות. רוב הקהילה המדעית עומדת משתאה לנוכח נטייה של פוליטיקאים לקבל בעצמם החלטות בנושאים מובהקים שנדרשים להם בעלי מקצוע.

אקטון תהיה המומחית שתאמר לתושבי אוהיו: אצלי תקבע המקצוענות. רמסוומי יילך עם הקו של ממשל טראמפ. אין לו ברירה אחרת. הממשל תומך בו, סגן הנשיא השקיע בחברה שהקים. בלי גב של טראמפ, שכינה אותו לפני כמה ימים ״צעיר, חזק וחכם״, אין לו שום סיכוי לנצח. כך או כך, הבחירות רחוקות. לפניהן יש פריימריס – במאי – שהמועמדים יצטרכו לצלוח (ואולי גם לנצח בהם מועמדים חדשים שיכריזו על הצטרפות). אחר כך יש זמן עד נובמבר הבא. המפלגה הרפובליקנית אמנם ספגה מכה קלה לפני שבוע, כשלא עלה בידה לנצח במרוצים בוירג׳יניה ובניו ג׳רזי. אבל אוהיו אינה המדינות האלה. אוהיו היא מדינה שתמכה בטראמפ פעם ועוד פעם.

ספר חדש: יופי הוא מבחן, כיעור הוא מבחן

, , , , , , , ,