בקונגרס האמריקאי הבא יהיו קצת פחות נוצרים מאשר בזה שקדם לו. ועוד קצת פחות מאשר בזה שקדם לו בעשור. שיעור הנוצרים בקונגרס האמריקאי נמצא בירידה, ועדיין, 87% מהחברים בבתי המחוקקים האמריקאים יהיו נוצרים. שזה – שימו לב – יותר משיעור הנוצרים באוכלוסיית ארה״ב, ובדי הרבה. קרוב לשליש מהאמריקאים אינם מזדהים היום עם דת כלשהי. זו הקבוצה שגדלה הכי מהר מכל הקבוצות בחלוקה על פי דת. אבל נציגים בקונגרס אין לקבוצה הזאת כמעט בכלל. 28% מהאמריקאים הם ״לא דתיים״ (unaffiliated) ורק חצי אחוז (ואם לדייק, 0.6%) מחברי הקונגרס הם ״לא דתיים״.
כמובן, יש הרבה יותר חברים וחברות בקונגרס שהם לא דתיים, במובן זה שאינם דתיים פעילים. רוב חברי הקונגרס היהודים הם מה שהייתם מכנים בישראל ״לא דתיים״. אבל יש הבדל בין מי שאינו דתי במובן של לא דתי פעיל, או לא דתי שומר מצוות או טקסים או מסורות, לבין מי שאינו דתי במובן זה שכאשר שואלים אותו ״מה הדת שלך״ הוא אומר שאין לו דת. וכאמור, זה מצבם של כבר קרוב לשליש מהאמריקאים, שאין להם כמעט ייצוג מתאים מבחינה דתית בקונגרס.
את המידע הזה אפשר למצוא בדו״ח חדש של מכון המחקר פיו. ומשמעותו ברורה: כאשר לכשלושים אחוז מהאמריקאים כמעט אין ייצוג דתי הולם בקונגרס, זה אומר שלרוב גדול של הקבוצות האחרות יהיה ייצוג יתר. לפרוטסטנטים (40% מהאוכלוסייה, 56% בקונגרס), לקתולים (20% מהאוכלוסייה, 28% בקונגרס), גם ליהודים. ואולי: בעיקר ליהודים. לאף קבוצה אין פי שלושה נציגים לעומת שיעורה מכלל האוכלוסייה. 2% יהודים באמריקה, 6% יהודים בקונגרס הנכנס. לפי המחקר של פיו, יהיו 32 חברים יהודים בקונגרס. הם יהיו כ-5% בבית הנבחרים ומעל 9% בסנאט.
והשאלה אם זה השיעור המדויק שלהם תלויה כמובן גם בשאלה את מי סופרים כיהודי. האם מייקל בנט, סנטור מקולורדו, שאמו יהודייה אך אינו מזדהה כיהודי, צריך להיספר? ומה על חבר בית הנבחרים סת׳ מגזינר מרוד איילנד, שיש לו אם קתולית ואב יהודי, שחתם על הודעה משותפת לחברי הקונגרס היהודים, אבל בתשובה לשאלה מה דתו הוא מסרב להשיב. ומה על סוזן בונמיסי מאורגון, שגדלה כאפיסקופלית, ושיש לה בעל יהודי, ועל כן שומרת בביתה על מסורת יהודית. אמריקה היא מקום שבו שאלות כאלה נפוצות, ושבו יהודים כאלה נפוצים. אפשר להחליט לספור אותם כיהודים, אפשר גם לא, אפשר להחליט לספור אותם כיהודים כשזה מועיל ליהודים. לדוגמה, כשרוצים לנפח את מספר היהודים בקונגרס.
האם שלושים יהודים בקונגרס זה הרבה או מעט? אפשר להביט בזה כך: בקונגרס יהיו 4 מוסלמים, יהיו 4 הינדים, יהיו 3 בודהיסטים. שלוש הקבוצות האלה ביחד הן כ-3% מאוכלוסיית ארה״ב, כלומר, יותר מהיהודים. ולשלוש הקבוצות ביחד יש 11 חברי קונגרס, בערך שליש ממה שיש ליהודים. כמובן, אפשר להסתכל גם בחצי הכוס הריקה: בקונגרס של 2009 היו ליהודים 45 נציגים בקונגרס (אני כותב ״היו ליהודים״, זה כמובן לא נכון: הנציגים היהודים בקונגרס אינם נציגים של יהודים, הם נציגים בעיקר של לא יהודים שבחרו בהם, לפעמים במחוזות או במדינות שיש בהם רק מעט יהודים). בקונגרס של 2011 היו 39 יהודים. תשאלו, למה מספר היהודים קפץ לפתע ואז צנח לפתע? אחת התשובות היא תשובה מפלגתית. יש יותר יהודים בקונגרס כאשר השליטה בו נמצאת בידי המפלגה הדמוקרטית, כמו ב-2009 (45 יהודים) ולא כמו ב-1999 (34 יהודים).
תחזית האירועים של המדד: בואו לחזות את 2025 ולזכות בפרסים
האזינו: נעה מנהיים, מואב ורדי, ערן לרמן, שמואל רוזנר מסכמים רבע מאה
אבל זו לא התשובה היחידה. יש עוד תהליכים שמשפיעים על שיעור היהודים בקונגרס. קודם כל, שיעור היהודים באוכלוסייה. שיעורם ירד מבערך ארבעה אחוזים בשנות החמישים של המאה העשרים לשני אחוזים שיש היום. ועוד: המוביליות שלהם כיחידים וכמי שמשתייכים לקבוצה. במובן זה, מצב היהודים השתפר מאוד לעומת שנות החמישים של המאה הקודמת. לכן דווקא כששיעורם באוכלוסייה ירד בהדרגה, שיעור הנציגים היהודים בקונגרס עלה. ועוד: הנטייה של יהודים לפנות לפוליטיקה. לפחות בעשורים האחרונים נראה שיהודים בוחרים באפיק פעילות כזה יותר מהרבה קבוצות אחרות, בין השאר, משום שהם משתייכים, בממוצע, לקבוצות אליטה בהכנסה והשכלה.
האם טוב ליהודים שיש הרבה יהודים בקונגרס? זו שאלה שהתשובה עליה מסובכת. ריבוי יהודים בקונגרס מושך תשומת לב, לפעמים תיאוריות קונספירציה, לעיתים קרובות רגשות כמו קנאה. מצד שני, הקונגרס הוא מוקד שבו אפשר להשפיע לטובת ״אינטרסים יהודיים״, בהנחה שיש דבר כזה (מלחמה באנטישמיות היא האינטרס העיקרי, אולי היחיד, שכל חברי הקונגרס היהודים יירתמו לו). הקונגרס הוא מקום שמקרין כוח, והנוכחות של יהודים רבים בו מעידה שיש לקבוצה הזאת כוח. טוב לישראל שכאשר אויבותיה מביטות בקונגרס הם מזהות שיש בו יהודים רבים – גם אם בעיני הישראלים חלק גדול מחברי הקונגרס האלה לא תומכים בישראל במידה הרצויה. טוב לכלל היהודים שכאשר הלא-יהודים מביטים בקונגרס הם מזהים שהיהודים הם קבוצת אליטה מצליחה, ועל כן, לפחות לפעמים, ירצו להתחבר אליה, להסתדר איתה, להסתופף בחברתה. ובמילים אחרות, פנים לכאן ולכאן. קשה לומר אם מוטב ליהודים קצת פחות – נניח, לא 6% אלא 4%. או אולי מוטב להם קצת יותר – לא 6%, אלא כמו שהיה בשיא, 8%.
בשנת 2008, כאשר שהיתי בארה״ב וסיקרתי את מערכת הבחירות עבור העיתון הארץ, הצלחתי לדייק למדי בתחזית למספר הצפוי של חברי הקונגרס היהודים (הנה הוכחה), וגם כתבתי כך: ״בשבועיים האחרונים ערך ׳הארץ׳ בדיקה מקפת של שאלה שחשיבותה לא גדולה: האם ב-2008 שוב יישבר השיא? התשובה: זה אפשרי. מה שיקבע, יותר מכל, הוא עוצמתו של ׳הצונאמי הדמוקרטי׳ הצפוי בבחירות הללו. ככל שיותר דמוקרטים, במחוזות יותר מפתיעים, ייבחרו, כך גובר הסיכוי לשבור את תקרת ה-43״. כאמור – כתבתי אז – ״זו לא שאלה חשובה במיוחד. נבחרים יהודים הם תופעה נפוצה, ובחירתם לא מעוררת התרגשות מיוחדת. ובכל זאת – שאלה מסקרנת״. הייתה ונשארה.
למה יש רוע בעולם? הספר החדש של ישראל קנוהל
