אפשר לזהות כאן סוג של סתירה פנימית: אין רוב לסיום המלחמה גם ללא הכרעת חמאס – אבל יש רוב לסיום המלחמה ללא מיטוט חמאס
על השאלה האם יש לישראל ברירה טובה יותר מהמשך המלחמה לא קל להשיב. אבל יש שאלות משנה שקל יותר להשיב עליהן
אתם צריכים לבחור אחת מחמש תשובות על מצב הרעב בעזה – את זו שנכונה בעיניכם – ורק אז לצאת למסלול הנפרד של מסקנות. כל תשובה, והמסקנה הנובעת ממנה
נניח שאינכם שייכים למחנה שמוסר לא נחשב בעיניו. האם הנתונים נותנים סיבה לדאגה?
