רוב הישראלים חושבים שהשקט – הדבר הזה שיש מי שקוראים לו ״סוף המלחמה״ – יימשך לא יותר מכמה חודשים
כבר הרבה שנים שאין לאוהיו מושל דמוקרטי. האחרון, טד סטריקלנד, נבחר ב-2006. זה היה כשאוהיו עוד היתה ברומטר למצב הלאומי
כמו במקרה של קיסינג׳ר, היה ברור שלצ׳ייני אין עתיד כנשיא. הסגנות היא תפקידו החשוב ביותר. בסגנות הוא צריך להשקיע את כל מרצו
הנשיאים שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר ביחסים עם ישראל, בוודאי בעשורים האחרונים, הם מי שידעו גם ללחוץ עליה – אבל גם להרגיע אותה
אי אפשר לדעת, לא אם ניצחנו ולא אם הפסדנו. אם אפשר לדעת מהטעם הפשוט שרוב מה שיכריע אם ניצחנו או הפסדנו עוד נמצא בעתיד
שחרור החטופים יהפוך את הצעד הבא לפחות מורכב. מדוע? משתי סיבות שנראות סותרות אך למעשה משלימות זו את זו
ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה
יש סיבות מצויינות להניח שתוכנית טראמפ לא תוליד מדינה פלשתינית בעתיד נראה לעין כלשהו. ובכל זאת – בכל זאת אי אפשר לחמוק מהאירוניה
האם מדובר בהצלחה של המבצע? אולי – אבל בעיקר בהצלחה של המנהיגים שמדובר בהם, נתניהו ודונלד טראמפ, לשכנע את הישראלים שהמבצע הצליח
חיסול שלטון חמאס בעזה. איזו אלטרנטיבה יש לו? האלטרנטיבה היא הסחת דעת