פוליטיקה

מה שמקשה על המאבק בפשיעה באמריקה הוא הפוליטיזציה המשתקת של כל מהלך. אם לא פועלים – זו אפליה והזנחה. אם פועלים – זו ברוטליות וגזענות. אם המנהיגים לוקחים אחריות – הם משלמים מחיר. אם לא לוקחים אחריות – גם המשטרה מסרבת לקחת אחריות. בנט בהחלט עלול למצוא את עצמו במצב דומה

ליברמן איננו שר ״חברתי״. הוא שר שסבור שמוטב שבני אדם יעבדו תמורת שכרם. לא ישבו בבית ויקבלו אותו

הבעיה איננה עם גנרלים והצלחתם, הבעיה היא עם הסולם שאתו מודדים את הצלחתם. זה סולם עקום, שבבסיסו הנחה שאין תכלית לגנרלים בפוליטיקה אלא קצה הפירמידה. וזו הנחה שהיא גם לא נכונה וגם מזיקה. היא מזיקה לאזרחים, שמקבלים את הרושם הלא סביר שרק ראש הממשלה חשוב וכל השאר כישלונות. היא מזיקה לגנרלים, שמפתחים ציפות לא ריאליות ביחס לעתידם המקצועי.

בפוסט הקצר הזה אנחנו מציעים לכם עוד דרך להביט באופן שבו ממוצעים משקפים מגמה. הוא מבטא דבר פשוט: לקחנו את 10 הסקרים האחרונים מכל כלי התקשורת, ואת שלושת. הסקרים האחרונים (השלושה האחרונים כולם מיום רביעי שישי השבוע, כלומר, ממש קרובים), עשינו מממוצע (לא משוקלל, סתם ממוצע), ובחנו את ההבדל בין ממוצע ה-10 למממוצע ה-3. בעצם, ההבדל מבטא דבר פשוט: מי שהממוצע שלו ב-3 האחרונים גבוה מהממוצע ב-10 האחרונים (שכולל כמובן גם את 3 האחרונים) נמצא במגמת עליה.