התקשורת חייה מקונפליקט. גם פוליטיקאים חיים מקונפליקט. אולי המבנה הקואליציוני המוזר שהוקם אתמול יזכיר, שיש גם לא מעט הסכמות
לישראל אין הרבה חיילים יהודים בקרב נגד הסכם הגרעין באמריקה. והיהודים שיש לה אינם מהמפלגה הנכונה. יהודים של ביידן, שבאופן טבעי הם היהודים שיכולים להגיע לממשל, אולי להשפיע עליו, תומכים במדיניות שלו
מתי צריך לצפות שפוליטיקאי יקיים את הבטחתו ומתי לא צריך לצפות לכך? אפשר להציע שני כללים, שיכולים לסייע בהחלטה למה לצפות ומתי לכעוס.
גם תומכי הממשלה הזאת, אם הם אנשים הגונים, צריכים להודות שזו ממשלה שתקום במימוש של תרגיל, שיש בו, בדיוק כמו בתרגיל המסריח, ביטול נורמות מקובלות
צריך לקוות שאת המשימה הפשוטה הזאת, לבחור את המועמד או המועמדת המתאימים יותר מתוך שניים העומדים לבחירה הם יעשו כמו שצריך.
השאלה הגדולה של הבחירות הבאות, אם יבואו, היא לאן ילכו מצביעי הגוש שכינינו ״גוש לך תדע״. מיהם מצביעי לך תדע? אלה כמעט חצי מיליון בוחרים, שהצביעו למפלגות שאולי ילכו עם נתניהו ואולי לא.
שווה לשים לב: ארבעה מחמישה סקרים שנערכו החודש מאפשרים ממשלת שינוי, רק אחד מחמישה מאפשר ממשלת ימין
הקבינט החליט להתעלם מעמדת הרוב ולסיים את המבצע כשהציבור לא לגמרי מרוצה. זה קרה משלוש סיבות עיקריות. סיבות טובות לעצור סבב, אבל סיבות שקשה לתקשר לציבור
בכל פעם שישראל מנהלת מבצע או מלחמה יהודים בכל העולם נתקלים בעויינות. העובדה הזאת מכעיסה אותם – ובצדק. מדינה זרה יוצאת לקרב, והם חוטפים.
פרץ היא מועמדת שזוכה לתמיכה בעיקר בימין. הרצוג הוא המועמד המובהק מהמרכז ושמאלה. על פי הדיווחים ממסדרונות הכנסת, יתמכו בו חברי הכנסת הערבים, ויתמכו בו גם חברי הכנסת החרדים