באופן טבעי, איננו רוצים שרוצחים ישיגו את מטרותיהם. אנחנו רוצים שיכשלו במעשיהם, ויבואו על עונשם. אך מה כאשר מטרותיהם מתבררות, לפחות בדיעבד, כמטרות שחלק ניכר מהציבור מסכים איתן?
מה עושים מול הפגנה של מיליון? פחות מעצרים – שמספקים דלק להפגנות – יותר סנקציות כלכליות
פחות תלות באמריקה מחייבת את ישראל להשקיע פחות כספים במטרות שאינן מביאות לצמיחה כלכלית, ולהשקיע יותר במטרות שמביאות לצמיחה כלכלית. וזה לא מה שישראל עושה
האם בחירה צפויה של ממדני לראשות העיר ניו יורק משנה מהותית את מצבם של היהודים בעיר?
ברוב גדול של המקרים, כמעט שבעת אלפים מתוך עשרת אלפים הרצות של המודל (69%), לא הקואליציה ולא האופוזיציה זוכות לרוב – אלא אם יחברו למפלגות הערביות, מה שכרגע נראה שאין לו התכנות פוליטית משמעותית
הנשיאים שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר ביחסים עם ישראל, בוודאי בעשורים האחרונים, הם מי שידעו גם ללחוץ עליה – אבל גם להרגיע אותה
אי אפשר לדעת, לא אם ניצחנו ולא אם הפסדנו. אם אפשר לדעת מהטעם הפשוט שרוב מה שיכריע אם ניצחנו או הפסדנו עוד נמצא בעתיד
שחרור החטופים יהפוך את הצעד הבא לפחות מורכב. מדוע? משתי סיבות שנראות סותרות אך למעשה משלימות זו את זו
על סמך ממוצע המדד של כל סקרי הבחירות אנחנו מריצים עשרת אלפים סימולציות ומציגים הסתברות של תוצאות אפשריות של בחירות 2026
ראש ממשלת ישראל הוא מעמסה תדמיתית על גבה של ישראל. זו לא טענה, זו לא דעה, זו עובדה