יש יהודים שמגדירים את עצמם ״חילונים״, ויש יהודים שמגדירים את עצמם ״מסורתיים לא דתיים״. בין שתי הקבוצות האלה – שם עובר הקו שמפריד בין ישראל שהמלחמה עשתה אותה יותר מסורתית, לבין ישראל שהמלחמה עשתה אותה פחות מסורתית
כשישראל מוכיחה יכולת להכות באיראן, וכך מחלישה אותה, היא באופן פרדוקסלי לא מחזקת, אלא דווקא מחלישה את הרצון של הסעודים להתקדם ליחסים הדוקים יותר
החלטה של הרוסים, או הסינים, או שתי המדינות במשותף, להערים קשיים על תוכנית בינלאומית שאפתנית של ארה״ב, היא השגרה המוכרת של האו״ם
20% אומרים שאין להם דעה. ויש משמעות לחמישית הזאת, שנותרת שותקת. זו לא סתם שתיקה, זו שתיקה של המתנה, ואולי מבוכה
רוב הישראלים חושבים שהשקט – הדבר הזה שיש מי שקוראים לו ״סוף המלחמה״ – יימשך לא יותר מכמה חודשים
כבר הרבה שנים שאין לאוהיו מושל דמוקרטי. האחרון, טד סטריקלנד, נבחר ב-2006. זה היה כשאוהיו עוד היתה ברומטר למצב הלאומי
בקרב בוחרי האופוזיציה שמריז קיבל הרבה מאוד קולות. וינטר זכה לתמיכה של שישה מכל עשרה דתיים. יותר פופולרי מסמוטריץ׳
מה שעשה מוכיח שהתייצבות נגד ישראל בלי להשפיל מבט יכולה להשתלם פוליטית
כמו במקרה של קיסינג׳ר, היה ברור שלצ׳ייני אין עתיד כנשיא. הסגנות היא תפקידו החשוב ביותר. בסגנות הוא צריך להשקיע את כל מרצו
טיוח מהסוג שנרקם בפרקליטות הצבאית לא יכול להזיק מעמד בלי להתגלות