פרסומים

אנחנו לא שואלים מצביעים למי תצביעו, אלא מה הסיכויים שתצביעו לכל מפלגה. באופן כזה אפשר לגלות, לדוגמה, שקרוב למחצית מהבוחרים שאומרים שיש סיכוי גדול שיצביעו למרצ, אומרים גם שיש סיכוי גדול שיצביעו לעבודה. אבל, כאמור, ההפך לא נכון. רק בערך רבע מהבוחרים שאומרים שיש סיכוי גדול שיציעו לעבודה, אומרים שיש סיכוי גדול שיצביעו גם למרצ.

איזו מהתכונות הרצויות בעיני הציבור יש למנהיג שלנו, הבלתי מעורער כבר יותר מעשור? אפשר לפתוח בזה שהוא מקבל ציונים נמוכים למדי על אמינות ויושר. רק מעט בוחרים סבורים שאלה תכונות המאפיינות אותו. כלומר, התכונות המבוקשות מכולן אינן התכונות של המנהיג שלנו.

לא קל להחליט מה מנהיג צריך להיות. כמה מהמנהיגים המוצלחים ביותר בתולדות העולם היו שקרנים מדופלמים, או רשעים גדולים, או עקשנים ולא לגמרי נבונים. כך או כך, שתי תכונות בולטות מעל ומעבר בציפיות של הבוחרים הישראלים מהנהגתם. תכונות דומות: יושר ואמינות

רק מיעוט מקרב היהודים בישראל מקבלים את עמדת הרבנות הראשית, שעל פיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר גיור אורתודוכסי (38%). למעשה, לעמדה הזו, שבה נאחזים שלל מבקרי פסיקת בג״ץ, יש רוב רק בקרב יהודים שהגדרתם העצמית ״דתי״ או ״חרדי״. בקרב שאר היהודים יש נכונות לקבל ערוצים נוספים של גיור שאיננו אורתודוכסי.

שימו לב שגם בתחזית הבוחרים של המדד וכאן חדשות – חוכמת המונים המנסים לחזות מה יקרה בבחירות – הליכוד, אחרי זמן לא מועט, נמצאת בירידה (אם עוד לא הצטרפתם לאתגר התחזית, נשארו שלושה שבועות לחזות ולקלוע). כלומר, הציפיה שהייתה עד לפני כמה ימים שהליכוד יזנק בסוף בעוד שלושה מנדטים נשחקת. למה היא נשחקת? אולי משום שגם החזאים שלנו שמו לב שהליכוד לא זזה בסקרים כבר המון זמן.

כחול לבן קריטית. אם היא לוקחת שלושה וחצי מנדטים שהיו הולכים לסער, לפיד או ליברמן, אפילו בנט, היא יכולה להיות הפער בין כן ממשלה ולא ממשלה. זה לא אומר שהיא צריכה לפרוש, לא יותר ממפלגות אחרות על סף אחוז החסימה, זה אומר שהיא לוקחת סיכון, ובוחריה לוקחים סיכון. טוב שיש סקרים: הם מלמדים על הסיכון, כך שהציבור והמנהיגים יוכלו לקבל החלטה מושכלת.

יכול להיות שזליכה ייכנס לכנסת. יכול להיות שהוא יעבור את אחוז החסימה. אם זה יקרה, זו תהיה הפתעה, אולי אפילו מרעישה. כבר ראינו הפתעות בעולם. הסקרים הם כלי מדידה טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם, וייתכן שיש אי בזה עשרות אלפי בוחרים שמתכוונים להצביע לזליכה ולא מגלים את זה לאף אחד. ובכל זאת: הסבירות שזליכה ייכנס לכנסת נראית כרגע נמוכה. למה נמוכה? כי אין שום אינדיקציה שמצביעה על אפשרות אחרת, חוץ ממשאלות לב של פעילים.

כאשר שואלים שאלת מגזר מול קורונה – בעצם, מגזר מול ממלכתיות, מתגלה דבר מעניין. קבוצות מסוימות באוכלוסייה רואות את המטרה הכללית שלהן כשיפור המצב הכללי, במקרה זה במלחמה בקורונה. קבוצות אחרות באוכלוסייה רואות מטרה אחרת: לשלוח לכנסת מישהו שייצג את האינטרסים שלהם.

מסקנות? בנט צדק כשהלך על ״רק קורונה וכל השאר לא חשוב״ אבל אולי קצת פחות צדק כשהחליט להיות הקפיטליסט האולטימטיבי. סער צדק כשלקח את שאשא ביטון בשביל הקורונה, אבל לא מספיק לקח בחשבון שרק לא ביבי זו סיסמה שעובדת בעיקר אצל מצביעים של מישהו אחר. סמוטריץ׳ לא יכול להסתפק בסיפוח, וחייב לדבר על מדינה יהודית. המשותפת צריכה להתמקד באלימות, לא בשלום עם הפלשתינים. ליברמן נגד החרדים זה טוב למי שלא שואף להמון מנדטים

מבחינת הרכבת קואליציה, לנתניהו יש כרגע את הסיכוי הכי סביר לנצח. הוא עוד לא שם, כי הרוב של 62 שיש לו כרגע בסקר הסקרים תלוי בהמון גורמים, ורחוק מלהיות תוצאה סופית. אבל הדרך שלו לקואליציה די ברורה. הוא תלוי בעצם רק בשני דברים: שהציונות הדתית באמת תעבור את אחוז החסימה, ושיצליח לשכנע את בנט להצטרף אליו. אם שני אלה יקרו, מצבו נראה לא רע.