טור זה פורסם לראשונה ב-N12
נתאר עשרים ושישה ישראלים שאמרו שהם תומכים בגדי איזנקוט. עשרים ושישה ישראלים שאמרו בחודשים האחרונים, לפחות פעם אחת, שבכוונתם להצביע לישר! בהנהגת איזנקוט. עשרים ושישה ישראלים שענו על יותר מסקר אחד – למעשה, התנאי להיכנס לניתוח שתקראו כאן הוא השתתפות בלפחות חמישה סקרים בחודשים האחרונים. עכשיו נשאל: כמה מתוך העשרים ושישה ישראלים האלה אמרו בכל חמשת הסקרים שהשיבו עליהם שיצביעו לאיזנקוט? כמה מתוך העשרים ושישה האלה נאמנים לאיזנקוט במאה אחוז מהמקרים? הנה תשובה: אחד. יש רק אחד שאמר בחמישה מתוך חמישה סקרים שיצביע לאיזנקוט. ואלה לא ישראלים שהמצאתי, אלה ישראלים אמיתיים, משיבים חוזרים שדגמתי מתוך סקרים שנערכו בחודשים האחרונים על ידי צוות המדד.
אפשר לנסח את המצב הזה גם כך: כל העשרים ושישה ישראלים שמצאתי בבדיקה, ושהתכוונו בזמן זה או אחר להצביע לאיזנקוט – כולם חוץ מאחד – הם בוחרים מתלבטים. פעם אמרו איזנקוט, פעם אמרו משהו אחר. או ישראל ביתנו, או בנט, או כחול לבן, או הדמוקרטים. שנצמצם קצת את הקבוצה? עוד חמישה מהם אמרו איזנקוט בארבע מתוך חמש פעמים. גם זו נאמנות יחסית גבוהה. עוד חמישה אמרו איזנקוט בשלושה מתוך חמשת הסקרים. לרוב המשיבים שאמרו איזנקוט בסקר כזה או אחר הוא היה לא יותר מתחנת מעבר, בדרך ממפלגה אחרת, או בדרך למפלגה אחרת. נודדים, מתלבטים, מחפשים. (מה הם יעשו בסוף? לחצו כאן כדי לומר לנו, בתחזית הבחירות של המדד)
מיהו מתלבט? בחודשים הקרובים המערכת הפוליטית כולה תחפש את היהלומים הללו, הישראלים שטרם החליטו סופית. הם רבים הרבה יותר מכפי שנדמה לעיתים. אבל כדי לומר שהם רבים צריך קודם כל לומר מי זה ״הם״ – את מי בכלל צריך לספור כמתלבטים. נמשיך עם איזנקוט כדוגמה: האם מי שמתלבט בין איזנקוט לבין יש עתיד של יאיר לפיד הוא מתלבט? מבחינת המפלגות, הוא בהחלט מתלבט. לפיד ינסה למשוך אותו, איזנקוט ינסה למשוך אותו. אבל ככל שזה נוגע למפה הפוליטית הלאומית, לא בטוח שאדם כזה ראוי להיחשב למתלבט. הוא נשאר בגוש. לפיד, איזנקוט, גולן, למי אכפת, כל עוד הוא נודד בסביבה הבטוחה של גוש השינוי. מה יהפוך אותו למתלבט משמעותי יותר? גם זו שאלה שאפשר להשיב עליה בכמה דרכים.
נשתמש בעוד דוגמה כדי לבחון את השאלה הזאת. הפעם נבחן 96 ישראלים שהשתתפו בלפחות חמישה סקרים בחודשים האחרונים, ואמרו ״ליכוד״ לפחות פעם אחת. הם נאמנים הרבה-הרבה יותר. הליכוד הוא לא תחנת מעבר כמו ישר!. מתוך ה-96 משיבים 80% אמרו ״ליכוד״ בארבעה או חמישה מקרים מתוך חמישה. רק חמישית נדדו. ושוב נשאל: נדדו לאן? התשובה, ברוב המקרים, היא למפלגות אחרות בקואליציה, לציונות הדתית, לש״ס, לעוצמה יהודית. פחות מעניין. אבל 6 מהם אמרו לפחות פעם אחת ״לא יודע/ת״. עוד 8 ציינו לפחות פעם אחת מפלגה שאיננה בקואליציה, את בנט, את המילואימניקים, את כחול לבן, את ישראל ביתנו. עכשיו נחזור על השאלה: אם מישהי אמרה שלוש פעמים ״ליכוד״, פעם אחת ״עוצמה״ ופעם אחת ״לא יודעת״ – היא מתלבטת? ומה אם היא אמרה שלוש פעמים ״ליכוד״, פעם אחת ״עוצמה״ ופעם אחת ״איזנקוט״?
האם משפט נתניהו ייגמר בשנת 2026? לחצו כאן כדי להשתתף בתחזית האירועים של המדד
הנה, אפשר להתחיל להתכנס למסקנה ראשונה: התלבטות היא לא נקודה מוסכמת במרחב. התלבטות היא תנועה במרחב. המתלבט לא קובע אם הוא מתלבט – אתם קובעים אם הוא מתלבט, כאשר אתם מודדים את תנועתו, ומחליטים מה היא מבטאת. אתם קובעים מי בעיניכם מתלבט. כמו ששאלנו: אם מישהי אמרה שלוש פעמים ״ליכוד״, פעם אחת ״עוצמה״ ופעם אחת ״איזנקוט״, האם היא מתלבטת? אתם צריכים להחליט. אתם והאסטרטגים של המפלגות. האסטרטג של הליכוד צריך להחליט כמה מאמץ להשקיע כדי לוודא שהמצביעה הזאת לא תלך לאיזנקוט (שהזכירה רק פעם אחת מתוך חמש). האסטרטג של איזנקוט צריך להחליט כמה להשקיע כדי למשוך אותה (למרות שאמרה שלוש פעמים ליכוד ועוד פעם עוצמה).
עוד דוגמה: אחת מהמשיבות לחמישה סקרים אמרה חמש פעמים ״הדמוקרטים״. היא מתלבטת? ולא לקפוץ עם ״לא״, כי מייד נוסיף עוד נתון. כששאלנו אותה כמה היא בטוחה בסולם של 1 עד 5 שאכן תצביע לדמוקרטים היא אמרה 3. ונוסיף עוד נתון: כששאלנו אותה מה האופציה השנייה שלה, אם לא תצביע לדמוקרטים היא אמרה ״יש עתיד״. מכאן, אפשר לחזור לדילמה של לוכדי המתלבטים, מכל המפלגות: האם יאיר גולן צריך להשקיע, כי המצביעה הזאת לא לגמרי בטוחה שתעשה מה שאמרה חמש פעמים שתעשה – או שיאמר לעצמו, זאת כנראה תצביע לי, ואם לא, לא נורא, היא תלך ללפיד, כך שהיא נשארת בגוש. בזאת לא צריך להשקיע. כמובן לפיד, שמצבו בסקרים קצת פחות מבטיח, יכול לעשות שיקול אחר. את זאת אפשר וצריך להעביר אלי. על זאת יש טעם להילחם. ואם נוסיף לו עוד נתון אחרון, הוא בטוח יחשוב כך: בבחירות של שנת 2022, הישראלית הזאת הצביעה לפיד. כך שלא מדובר על להעביר, מדובר על להחזיר.
נביט לצד השני, ונציע עוד קטגוריה: מה עם מי שהצביע ב-2022 למפלגה מגוש אחד, ועכשיו אומר שהוא לא יודע? רוב גדול של מצביעי הציונות הדתית לפני ארבע שנים נשארו בקואליציה, אבל יש מהם גם כאלה שאומרים כעת שהם ״לא יודעים״. רוב גדול של מצביעי הליכוד ב-2022 נשארו בקואליציה, אבל לא כולם. יש שאומרים עכשיו שיצביעו למפלגת אופוזיציה. יש שאומרים ״לא יודע״, או ״לא אצביע״. ניקח שניים מהם: אחד הצביע לליכוד לפני ארבע שנים, אמר ב-5 מ-5 סקרים ״לא יודע״, ובשאלה של הגדרה עצמית אמר שהוא ״ימין-מרכז״. אחד הצביע לליכוד לפני ארבע שנים, אמר ב-5 מ-5 סקרים ״לא אצביע״, ובשאלה של הגדרה עצמית אמר שהוא ״ימין-עמוק״. עכשיו אתם תחליטו: שניהם מתלבטים, רק אחד מתלבט, אף אחד לא מתלבט – כי לא הזכירו בשום שלב מפלגת אופוזיציה?
הגדרת המתלבט שלכם תקבע את שיעור המתלבטים. הגדרת המתלבט של המפלגות השונות תקבע על מי נאבקים. אם תשאלו על מתלבטים בין מפלגות, יש המונים. יותר מארבעה מכל עשרה ראויים בלי ספק לתואר כזה. אם תשאלו על מתלבטים בין גושים הדילמות פתאום קשות יותר.
נו, ובכל זאת כמה? נציע: בערך אחד מכל חמישה. אבל נזהיר מראש: זאת תוצאה שמגיעים אליה בהגדרה יחסית מרחיבה. היא כוללת, לדוגמה, את כל התומכים של מפלגת המילואימניקים. כולם עד האחרון שבהם. קודם כל כי לא ברור לאיזה גוש המפלגה הזאת שייכת, וגם משום שכולם מאוד פריכים, לכולם יש אלטרנטיבות, כולם אומרים שהם לא לגמרי בטוחים שבאמת יצביעו למפלגה הזאת. אפילו אם הם חזרו ואמרו חמש פעמים שיצביעו לה (מצאנו 4 כאלה מתוך 350 שהשיבו על חמשת הסקרים שנבחנו). כלומר, אחד מכל חמישה מתבלט אם סופרים גם לא מעט ישראלים שההתלבטות שלהם פחות מובהקת. ישראלים שמתנדנדים רק ברוח סערה, לא ברוח מצויה. ובכל זאת ראוי להוסיף עוד נתון ביחס אליהם: רובם ככולם מתלבטים אם לעזוב את גוש הקואליציה. רק מעט מתלבטים אם לעשות את הדרך בכיוון השני.
זה הזמן, זה המקום, לקרוא את התיאוריה של המלחמה
