נציע שתי אפשרויות. הראשונה – רוב מצביעי הליכוד תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המלחמה. השנייה – מיעוט מצביעי הליכוד תומכים בעמדה כזאת. איזו אפשרות נראית לכם נכונה יותר?
עכשיו נאמר שישנו סקר שבו 59% ממצביעי הליכוד תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה, וישנו סקר שבו רק 11% ממצביעי הליכוד תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה. איזו מהתוצאות נראית לכם יותר קרובה למציאות?
אתמול כתבנו כאן מאמר תחת הכותרת ״לא, אין רוב ברור בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית״. זה מאמר שקיבל הרבה מחיאות כפיים, בעיקר מצד מתנגדי הרעיון להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוא זכה להרבה ביקורת, בעיקר מצד תומכים ברעיון להקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה לא מפתיע. לכולנו – גם לי – יש קושי לקבל תוצאות שאינן עולות בקנה אחד עם השאיפות שלנו, שמתורגמות לקריאת המציאות שלנו. הרבה מאוד ישראלים השתכנעו, בין השאר על סמך סקרים, שרוב גדול של הציבור תומך בהקמת ועדה. הטענה שלנו אתמול הייתה שכן, רוב גדול תומך בהקמת ועדה, אבל לא, אין רוב גדול שתומך בהקמת ועדה ״ממלכתית״ על פי ההסדר שהיה נהוג עד כה, קרי, נשיא בית המשפט ממנה, הועדה חוקרת ומגישה מסקנות.
אנחנו כותבים עוד על הנושא הזה, כי יש בו עניין, וכי אפשר ללמוד ממנו משהו על קריאת המציאות של ישראלים ועל המתודולוגיה של סקרים. אפשר ללמוד ממנו שלא תמיד קל לפענח מה הציבור באמת חושב. נתעלם מתגובות חשדניות או גסות, שגם כמותן כמובן היו. מי שחושב שאנחנו מעוותים נתונים כדי להשיג איזו מטרה אידיאולוגית, מוזמן לפנות למקורות מידע אחרים. מי שמתקשה לקבל את האפשרות שבחינה מסודרת של הנתונים הביאה אותנו למסקנה שגם אנחנו לא אוהבים (אני בעד ועדת חקירה ממלכתית, וחושב שהניסיון של הקואליציה לחמוק מהקמתה הוא מעשה פסול ומכוער), מוזמן להפנות את התסכול שלו לכתובת אחרת. אנחנו אוספים, קוראים ומסבירים מספרים. זה מה שנעשה גם היום.
אמרנו: סקרים שבחנו את שאלת הועדה הממלכתית, מאוגוסט ועד נובמבר, הגיעו לתוצאות שהמנעד שלהם רחב מאוד. ניקח דוגמאות קצה. אצל שלמה פילבר בערוץ 14 (ואני יודע שיש קוראים רבים שלא סומכים עליו, אבל דוגמת הקצה שלו מעניינת), השאלה הייתה ״מי צריך לבחור את חברי ועדת החקירה הממלכתית לחקר המלחמה?” 52% אמרו ״80 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בהסכמה רחבה״. 43% אמרו ״נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית״. 5% אמרו שאין להם עמדה בנושא. כלומר – בסקר הזה התמיכה בועדת חקירה ממלכתית היא 43%. בקצה השני של הספקטרום, סקר של INSS, מחודש אוקטובר. על פי הסקר הזה ״כשלושה מכל ארבעה ישראלים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. 74 אחוזים מהציבור תומכים בהקמת ועדה ממלכתית בעת הזאת, לעומת 17 אחוזים בלבד המתנגדים לכך״. שימו לב לפער: 43% מול 74%. זה פער גדול, ובין שני הסקרים הללו יש עוד הרבה סקרים שבהם אפשר לזהות פיזור גדול של תמיכה והתנגדות לוועדת חקירה.
הטענה שלנו אתמול הייתה שנוסח השאלה, והתשובות שמוצעות, הם שקובעים את רמת התמיכה בוועדת חקירה ממלכתית. כמה רכיבים מצטרפים כאן יחדיו. השאלה אם ברור שוועדת החקירה תמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, לעומת האפשרות שתמונה על ידי הדרג הפוליטי (או אפילו נתניהו עצמו, כפי שהוצע בסקר אחד). האפשרות שתהיה וועדת חקירה ממלכתית – או שלא תהיה חקירה בכלל. ומול זה אפשרויות שונות להקמת ועדות חקירה תחת שמות שונים כמו ״ממלכתית״, ״לאומית״, ״בהסכמה״, ״פוליטית״, ״ממשלתית״. וכמובן, גם העיתוי משחק תפקיד. ייתכן שהזמן שחלף מהקיץ עד עכשיו, שבו הוויכוח התלהט בגלל שהמלחמה נגמרה, השפיע גם הוא. מצד אחד, נעלמה העמדה שאפשר לחקור אבל ״רק אחרי המלחמה״. מצד שני, הוסרו המסכות והממשלה הבהירה באופן ברור וחד שאיננה מוכנה להקמת וועדה ממלכתית על פי הספר.
תכף נסתכל על עוד כמה נתונים, כדי להראות איך ההבדלים בין סקרים מתבטאים בקבוצות שונות (כמו השוואת התוצאות של מצביעי הליכוד בתחילת המאמר), אבל לפני כן שלוש תגובות לתגובות של קוראים על המאמר של אתמול.
בואו לעקוב אחרי מודל הבחירות של המדד
הערה ראשונה: כרגע אין התכנות להקמת וועדה ממלכתית, כי הקואליציה נגד, ואין התכנות להקמת וועדה אחרת, שתהיה לה לגיטימיות ציבורית, כי האופוזיציה לא תשתף פעולה. יש קוראים שהעירו שאחרי הבחירות הבאות, ממשלה אחרת תרצה להקים וועדה ממלכתית, ולכן זו האפשרות היחידה שיש טעם לשאול עליה. זה לא נכון. קודם כל, כי איש לא התחייב שתהיה ממשלה אחרת. זה תלוי בתוצאות הבחירות. יכול להיות שאחרי הבחירות יתברר שעדיין יש קושי להשיג רוב להקמת וועדה ממלכתית, ואז שוב תעמוד לדיון השאלה האם מוטב להקים וועדה אחרת, שאינה ממלכתית, או לא להקים וועדה בכלל.
הערה שנייה: חשוב מאוד להחליט האם מציבים מול וועדה ממלכתית את האפשרות שאין חקירה, או אפשרות אחרת, ומהי האפשרות האחרת. לדוגמה, ״וועדה בהסכמה רחבה״ היא מוצר דמיוני שכרגע איננו על המדף. לכן, יש קוראים שחושבים שלא צריך להציג את האפשרות הזאת בשאלה. מצד שני, זה המוצר שהקואליציה מציגה כרגע. דמיוני כתוכנית פעולה – אבל לא דמיוני כתירוץ להימנע מהקמת וועדה ממלכתית. האם זה אומר שנכון או שלא נכון להציג את ההצעה הזאת כתשובה אפשרית לשאלה על הקמת וועדה? פנים לכאן ולכאן. אבל כדאי לדעת, שכאשר מציגים אפשרות כזאת, יש רבים שרוצים בה – אלה הרוב מקרב תומכי הקואליציה.
הערה שלישית: היו לא מעט תלונות על הכותרת ה״מדי נחרצת״. בעיני הכותרת הייתה בסדר, משום שלא הייתה נחרצת. היא לא אמרה ש״אין רוב״ לוועדה ממלכתית, היא אמרה ש״אין רוב ברור״ לוועדה ממלכתית. זו לא התחכמות, זה לב העניין. המאמר כפר במוסכמה (בקרב קהלים שונים), שאין מחלוקת על שאלת וועדת החקירה, ושזה נושא שיש סביבו תמימות דעים של רוב גדול בציבור. הכפירה בעינה: כפי שאנחנו קוראים את הנתונים אין ודאות שקיים רוב גדול כזה.
עכשיו עוד קצת מספרים. המטרה היא להראות באמצעותם מה בעצם גורם להבדלים בין תוצאות של סקרים שונים. מיהם האומרים בסקר אחד ״אנחנו בעד״ ובסקר אחר ״אנחנו נגד״. נניח, בוחרי הליכוד. בסקר של המכון לדמוקרטיה מספטמבר, נמצא שרוב די גדול שלהם (59%) בעד וועדת חקירה ממלכתית. בסקר של המכון למדיניות העם היהודי מחודש נובמבר (בביצוע המדד), נמצא שרק 11% ממצביעי הליכוד בעד וועדת חקירה ממלכתית. נוסח השאלות היה שונה, תאריך הסקר היה שונה. הפער גדול מאוד. איך נסביר אותו? או שבחודשיים שעברו בוחרי הליכוד שינו את עמדתם (כי נתניהו הבהיר את עמדתו), או שהפער בנוסח השאלות הוביל את הליכודניקים לתשובות אחרות, או שבאחד הסקרים הייתה תקלה באיסוף וניתוח המידע.
בגרף שצירפנו אנחנו מציגים ניתוח מפורט יותר של תשובות משני סקרים שהוזכרו אתמול. אחד של INSS מאוקטובר, אחד של JPPI מנובמבר. אנחנו מציגים את שיעור התומכים הכולל מקרב היהודים, ואת שיעור התומכים בכל קבוצה אידיאולוגית בקרב היהודים, בליווי הערת אזהרה: ב-INSS קבוצות הביניים הן ״ימין מתון״ ו״שמאל מתון״. ב-JPPI קבוצות הביניים הן ״שמאל מרכז״ ו״ימין מרכז״. ולמי שתוהים התשובה היא כן – אלה לא קבוצות זהות. יש הבדלים שאנחנו יודעים לתאר בין ״ימין מתון״ לבין ״ימין מרכז״.
נתקדם: בשאלון של NISS היתה אפשרות לתמוך או להתנגד לוועדת חקירה ממלכתית. בשאלון של JPPI הייתה אפשרות להיות בעד וועדת חקירה ממלכתית שימנה נשיא העליון, או לתמוך באפשרויות אחרות, כמו וועדה בהסכמה רחבה, או וועדה ממשלתית, או להתנגד לוועדה. גם במקרה זה, אנחנו מציגים רק את מי שתמכו בוועדת חקירה ממלכתית, כאשר מי שבחרו באפשרויות אחרות, נחשבים למעשה מתנגדים – לא כי הם מתנגדים לחקירה, אלא כי הם מעדיפים אופציית חקירה שאיננה וועדת חקירה ממלכתית.
שימו לב להבדל בתוצאה הכללית, ולשאלה מהיכן הוא נובע. שני הסקרים לא זהים, אבל מציגים עמדה דומה למדי של המחנות האידיאולוגיים מהמרכז ושמאלה. במחנות האלה יש תמיכה גבוהה מאוד בוועדה הממלכתית, בשני הסקרים ובשני הנוסחים. הפער המשמעותי הוא בשתי קבוצות הימין, שמייצגות את רוב האוכלוסייה היהודית (כשישה מכל עשרה). בסקר של INSS נראה שיש רוב גם בימין לוועדת חקירה ממלכתית. בסקר של JPPI נראה שאין שום דבר שקרוב לרוב כזה. כמו במקרה של מצביעי הליכוד, והפער ביחס אליהם, מי שבוחן את הנתונים צריך לנסות להבין: האם הגיוני יותר ש-53% מהימין בעד וועדה ממלכתית, כלומר, מתנגד לעמדה של הקואליציה. או הגיוני יותר שרק 10% מהימין בעד וועדה ממלכתית, משום שבימין (שלא כמו בימין מרכז) כמעט אין ישראלים שאינם תומכי קואליציה.
קחו את הנתונים האלה, ועשו בהם כרצונכם. אנחנו עשינו מהם כותרת: ׳לא, אין רוב ברור בעד וועדת חקירה ממלכתית׳. אתם יכולים כמובן להציע אחרות. כמו: ׳לא בכל הסקרים יש רוב בעד וועדת חקירה ממלכתית׳. או: ׳סקרים מציגים נתונים שונים על תמיכת הימין בוועדת חקירה ממלכתית׳. או – אם אתם חשדנים: ׳סקרים מגמתיים מנסים לקעקע את ההסכמה הלאומית להקמת וועדת חקירה ממלכתית׳. או, אם אתם רוצים לבחון את גבולות ההשמצה: ׳סוקרים בשירות הקואליציה פועלים נגד הקמת ועדה ממלכתית׳.
וכן הלאה, כמו שהמציאות מכתיבה, או כיד הדמיון הטובה.
ספר חדש: התיאוריה של המלחמה. בואו לעיין
