לא בטוח שצריך בחירות. אם אתם סומכים על הסקרים של הערוצים 14 ו-15, לא בטוח שצריך בחירות. למה? כי אם לוקחים את ממוצע הסקרים של שני הערוצים האלה – שהם, איך נכנה את זה, ערוצים שיותר מזוהים עם הימין״? – אם לוקחים את הסקרים שלהם ומריצים רק איתם את מודל הבחירות של המדד מקבלים את התוצאה הבאה: ב-86% מהמקרים הקואליציה הנוכחית מנצחת. ולא רק שהיא מנצחת. התוצאה הממוצעת הצפויה לה היא בין 66 ל-67 מנדטים. וגם אם לא יהיה לה רוב, שזה כמובן לא מה שצפוי, יהיו לה יותר מנדטים. את זה המודל חוזה בכמעט 99%.
זה – כאמור – אם אתם נוטים לסמוך יותר על הסקרים של הערוצים 14 ו-15. ערוצים שהסקרים שלהם נוטים חזק לימין. וזה כאמור, בהרצת מודל הבחירות של המדד. למקרה שאתם לא מכירים אותו: המודל מריץ עשרת אלפים סימולציות של מערכת בחירות על סמך נתוני הסקרים, ומספק הסתברויות שונות לתוצאות שונות (להסבר מפורט יותר על האופן שבו זה נעשה, לחצו כאן).
נתקדם. אם אתם סומכים פחות על הסקרים של 14 ו-15, וסומכים יותר על הסקרים של הערוצים 11 ו-12 ו-13, תגלו שהסיכוי של רוב לקואליציה הוא בערך 5%. נדגיש את ההבדל: 5% סיכוי לקואליציה לנצח, מול 86% סיכוי לקואליציה לנצח. ומי ינצח אם להאמין לסקרים של 11 12 13? לאופוזיציה ללא הערבים יש 38% סיכוי לנצח. וברוב המקרים (57%) לא הקואליציה תנצח ולא האופוזיציה תנצח, אלא אם אחת מהן תקים את הקואליציה הבאה בשיתוף של מפלגה ערבית. מה שכן, ברוב גדול של המקרים (78%) לאופוזיציה יהיו יותר מנדטים מאשר לקואליציה. זה עשוי לאפשר לה הקמה של ממשלת מיעוט, כמו שכמה מראשיה סבורים שכדאי לעשות.
את הפער בין הסקרים השונים אתם בטח מכירים. גם אנחנו מכירים אותו. הוא משפיע על הממוצע שלנו, הוא משפיע על המודל שלנו. לא מעט מקוראי המדד, שעוקבים אחר הממוצעים, התלוננו על הקושי שהפער הזה מייצר. הם כתבו דברים כמו: ״אם אתם מכניסים גם את הסקרים של פילבר, אי אפשר לסמוך על הממוצע״. או: ״הסקרים של ערוצי התבהלה תמיד טועים, אני מעדיף את פילבר״.
לפני כמה שבועות, הוספנו לממוצע הסקרים של המדד אפשרות לחשב את הממוצע לפי בחירה. לא רוצים את ערוץ 13? תוציאו אותו מהממוצע. לא סומכים על ערוץ 15? תוציאו גם אותו. התוספת הזאת פשוטה יחסית כשמדובר בממוצע. אנחנו מאפשרים לכל גולש במדד לחשב לעצמו את הממוצע שהוא או היא רוצים. אבל מודל הבחירות קצת מורכב יותר. מודל הבחירות מחייב להריץ את המערכת 10 אלפים סיבובים של בחירות, ואז לסכם. לתת לכל גולש לעשות את זה – זה לא בלתי אפשרי, אבל קצת מורכב יותר מכמה בחינות. אז כרגע אנחנו מסתפקים בפתרון ביניים. המודל שלנו רץ בכל פעם שלוש פעמים. פעם אחת הוא רץ על הממוצע של כל הסקרים, פעם אחת הוא רץ על הממוצע של ערוצים 11 12 13 בלבד. פעם אחת הוא רץ על הממוצע של ערוצים 14 15 בלבד. אתם יכולים לראות את כל האפשרויות. וכפי שהדגמנו בראש המאמר הזה, אלה תוצאות שונות בתכלית. תוצאות שאי אפשר לגשר עליהן. תוצאות שיעמידו אותנו ערב הבחירות באחד מכמה מצבים.
או שעד אז הסקרים מאוד יתקרבו. ואז השאלה תהיה ״יתקרבו למי?״
אפשרות אחת: יתקרבו ל-14 ו-15. במקרה כזה, אפשר יהיה לומר שכנראה שהסוקרים פילבר ושרון זיהו יותר נכון את המגמה.
אפשרות שנייה: יתקרבו מאוד ל-11, 12, 13. במקרה כזה אפשר יהיה לומר שהסוקרים חסיד, גבע וכץ זיהו נכון יותר את המגמה.
אפשרות שלישית: הם יתקרבו בתנועה מקבילה אלה לקראת אלה. במקרה כזה נוכל לומר: צדקנו כאשר כללנו במדד את כל הסקרים, כי הממוצע של כולם נותן תוצאה טובה יותר מאשר כל אחד לחוד.
וכמובן, ישנה גם אפשרות רביעית. הפער יישאר בעינו עד ערב הבחירות. במקרה כזה, הבחירות ילמדו אותנו מי צדק יותר ומי פחות (או שילמדו שכולם טעו בערך באותה מידה, אלה לצד זה ואלה לצד שני).
ומה בינתיים? בינתיים אין מנוס מגיוון. אין מנוס מכמה סיכומים, חלקם ביחד וחלקם לחוד, כדי לאפשר לכם לראות מה קורה אם סומכים על אלה ומה קורה אם סומכים על אלה. בימים האחרונים שמעתי מכמה ישראלים חכמים, שהפער בסקרים מדאיג אותם. זה פער שפותח אפשרות תיאורטית לחשוב שתוצאות הבחירות זויפו. דמיינו את הצופה הממוצע של ערוץ 12. במשך שנה הסקרים מלמדים אותו שהקואליציה צפויה לקבל קצת יותר מחמישים מנדטים. לפתע, בליל הבחירות, היא מקבלת 65 מנדטים. מה הוא אמור לחשוב? אם הוא מאוד סומך על הסוקר, ומאוד לא סומך על מוסדות המדינה שיערכו בחירות הוגנות, הוא עלול להניח שיש בעיה עם ההצבעה, עם הספירה, עם הסיכום. באופן דומה, דמיינו את הצופה הממוצעת של ערוץ 14. במשך שנה הסקרים מלמדים אותה שהקואליציה צפויה לקבל 65 מנדטים. לפתע, בליל הבחירות, היא מקבלת 53 מנדטים. מה היא אמורה לחשוב? אם היא מאוד סומכת על הסוקר, ומאוד לא סומכת על מוסדות המדינה שיערכו בחירות הוגנות, היא עלולה להניח שיש בעיה עם ההצבעה, עם הספירה, עם הסיכום.
מצב מסוכן? זה מצבנו. אנחנו יודעים שזה מצבנו לא רק בגלל הפערים בין הסוקרים. יש עוד הרבה סימנים לזה שמצבנו החברתי והפוליטי רחוק מלהיות יציב, או מרגיע. וגם הפערים בין הסוקרים הם בהחלט מאפיין של המצב המסוכן הזה. צריך רק לקוות שביום הבחירות, מול תוצאות האמת, גם מי שצודקים וגם מי שטועים ידעו לקבל את הכרעת הבוחרים והמציאות.
מודל הבחירות: התוצאה לפי כלל הסקרים
מודל הבחירות: התוצאה לפי ערוצים 11 12 13
מודל הבחירות: התוצאה לפי ערוצים 14 15
