הבוקר חילקנו מתנות. חמישה משתתפים במשחק התחזית של המדד לשנת 2025 קיבלו את תלושי הזכייה שלהם. לא הרבה: 500 שקלים לכל אחד. ההשתתפות היא העיקר. ובכל זאת, בטח נעים לנצח.
תכף נגיע לזוכים, אבל לפני כן נשאל: במה הצליחה התחזית היטב, ובמה פחות? במשך רוב השנה, ממוצע התחזיות קבע סיכוי של יותר מ-50% לחידוש תהליך הנורמליזציה של ישראל וערב הסעודית. רק לקראת החלק האחרון של השנה הממוצע התחיל לרדת. זו היתה תחזית אופטימית מדי (בהנחה שנורמליזציה היא מהלך חיובי). במשך כל השנה, ממוצע התחזית נתן הסתברות נמוכה מאוד לחילופי משטר באיראן כבר ב-2025. זו היתה תחזית נכונה. לא חיובית – כי חילופי משטר באיראן זה משהו שכולנו נברך עליו – אבל נכונה. התחזית היתה נכונה גם ביחס לכהונתה של היועצת המשפטית לממשלה. ההסתברות שתישאר בתפקיד עד סוף השנה היתה רוב הזמן מעל 50%. והיא נשארה. והיה די ברור שלא יתגייסו 5000 חרדים לצה״ל כבר השנה. לפחות למשתתפי משחק התחזית זה היה ברור. רוב השנה, ההסתברות הממוצעת שנתנו לתסריט של גיוס נרחב היתה בסביבות 20%.
ברוב הנושאים, התחזיות התבררו כנכונות יותר מאשר כלא נכונות. אולי השאלות היו קלות מדי. אולי החזאים חכמים. הם ידעו שהריבית לא תרד מתחת ל-3% כבר השנה. הם הבינו שהאינפלציה לא תעלה מעל 5% השנה. הם הבינו שעזה לא תתרוקן מתושביה הפלשתינים, גם לא באופן חלקי. אולי רצו בזה, אולי קיוו לזה, אבל לא האמינו בזה. הם הניחו שצה״ל ימשיך להחזיק בחרמון הסורי עד סוף השנה. אבל הנה, מכאן אפשר להתגלגל לתחזית של 2026: האם צה״ל יישאר בחרמון הסורי עוד שנה שלמה – או שאולי המפגש של בנימין נתניהו ודונלד טראמפ אתמול, שבו הנשיא האמריקאי רמז שהוא רוצה לראות תזוזה לכיוון של הסכמות בין ישראל לבין סוריה, ישנה את התחזית הנוגעת לחרמון בשנה הנכנסת?
כן – אנחנו ממשיכים לשחק. גם ב-2026 יתקיים משחק התחזית של המדד. גם ב-2026 נבטיח פרסים לשלושה חזאים, או חזאיות, מצטיינים. חלק מהשאלות מהשנה שעברה יישארו כפי שהן. כמו השאלה על החרמון הסורי. חלק מהשאלות יהיו חדשות, ויתכתבו עם המציאות המשתנה. האם, לדוגמה, השנה תסתיים מלחמת רוסיה ואוקראינה? האם מספר העולים לישראל יעלה? האם ספרד תהיה אלופת העולם בכדורגל?
האם בדצמבר הבא נתניהו עוד יהיה ראש הממשלה? בואו לשחק בתחזית המדד ל-2026
כמו בשנה שעברה, יש שאלות שנדע את התשובות עליהן כבר במהלך השנה, יש כאלה שנסכם ממש בסופה. השנה, התברר במהירות שאיל זמיר יתמנה לרמטכ״ל. זו היתה תחזית שהחזיקה רק כמה שבועות. בסוף ספטמבר התברר שלא יהיו בחירות. כי צריך 90 יום בין הכרזה על בחירות לקיום בחירות. אז אם בסוף ספטמבר לא הכריזו, כבר לא יהיו בחירות לפני סוף השנה. ב-2026 נדע, כבר בקיץ, מי אלופת העולם בכדורגל. נדע או לא נדע כבר באביב, אם דונלד טראמפ בא לעוד ביקור (הוא הוזמן לקבל את פרס ישראל). נו – מה אתם אומרים, יבוא או לא יבוא?
כמה מילים על החזאים הטובים ביותר. כמו שאפשר לראות בגרף, מי שהצליח יותר מכל האחרים טעה רק בשלוש שאלות. ועוד רואים: הוא היה נחרץ מאוד. לכל שאלה נתן את הציון 0 – כלומר, האירוע לא יקרה. או 100 – כלומר, האירוע יקרה. משחק התחזית שלנו מאפשר לשחק עם הסתברויות גם באופן מעודן יותר. להניח שההסתברות שאירוע יקרה או לא יקרה היא 80% או 35%. האם העובדה שהמנצח נתן רק תשובות נחרצות מוכיחה שזו האסטרטגיה הנכונה? לא בהכרח.
דוגמאות: מי שהגיע במקום השלישי נתן הסתברות של 50% לאפשרות שאיל גולן יהיה הזמר הכי מושמע השנה. מי שהגיע במקום השביעי נתן הסתברות של 70% לאפשרות שטראמפ יבוא לביקור בישראל. מי שהגיע במקום החמישי נתן הסתברות של 51% לאפשרות שישראל תפציץ את מתקני הגרעין באיראן. כלומר – אפשר לשחק גם בהסתברויות שאינן 0 או 100 ולקבל ניקוד גבוה. תוכנית הניקוד שתוכננה על ידי פרופ׳ דוד שטיינברג מתגמלת בהתאמה לרמת הדיוק: כלומר, אם הזוכה היה אומר שטראמפ לא יבוא לביקור, אבל במקום לתת לביקור 0% סיכוי היה נותן 10% סיכוי, הוא היה מקבל ניקוד עוד יותר גבוה. אנחנו מתגמלים על התקרבות לתשובה הנכונה ומענישים על התרחקות ממנה, ולא רק על הצלחה של כן או לא.
שורה תחתונה: בואו לשחק. כי זה נחמד לבדוק כמה אתם מסוגלים לדייק. כי יש פרסים. כי יש תחרות. כי יש תוצאה מצטברת של חוכמת המונים, שאולי נותנת לנו מושג על מה שצפוי ולא צפוי לקרות. בואו לשחק. 2026 תהיה שנה לא פחות מעניינת, ואולי גם מפתיעה (יש לקוות שרק לטובה) מקודמתה.
עוד לא קראתם את רוזה?
