אתגר שבו “הזמן הולך ואוזל” הוא אתגר שבו אין רגע הכרעה ידוע. “הולך ואוזל” – אבל מתי בדיוק יאזל? מי יודע. אולי מחר, אולי בעוד שנתיים, אולי בעוד עשרים. אפשר לחכות
אובמה היה רך – מה שהקל על איראן במשא ומתן, אבל גם הקל על נתניהו להתנגד לתוצאה. טראמפ הוא הכל חוץ רך – מה שאולי יקשה על איראן במשא ומתן, אבל בלי ספק יקשה גם על נתניהו להתנגד לתוצאה
כמה חשוב לכם שישראל תהיה שונה בענייני חטופים?
האם ישראל היתה מתפשרת באותו קצב גם לו לא היו בחירות באופק?
