נתניהו

אם רוצים להעמיק לשורשי המחלוקת, יש בה כמה צדדים מרתקים. בין השאר היא נוגעת לשאלה מהו האתגר העיקרי שהציונות הדתית, או לפחות המחנה התורני של הציונות הדתית, צריך להתעקש עליו

לא קל להיות שופט שצריך להכריע מה לעשות בראש ממשלה שמתעקש לנקוט בכל תחבולה כדי לשרוד. לא קל להיות שופטת שצריכה לגלגל בראש את כל התסריטים האפשריים שיבואו בעקבות החלטה כזאת או אחרת שתקבל. נאמר – יורו לממשלה למנות שר משפטים. נאמר – הממשלה לא תמנה, כי לא תגיע להסכמה. מה יעשו השופטים, יכלאו את נתניהו?

בוחרי סמוטריץ׳ רוצים ימין – לא דווקא נתניהו. בוחרי יהדות התורה הם אנשים פרגמטים, לא חסידי נתניהו. ראש הממשלה הוא איש שמכיר את תעתועי ההיסטוריה, ויודע כמה מהר מתהפך גורלו של מנהיג. יכול להיות שזה כבר קרה.

את השיעור החשוב ביותר בפוליטיקה למדו אתמול ערביי ישראל. הם למדו מה אפשר לעשות בכוח פוליטי כאשר משתמשים בו היטב.

שני האהודים, ברק ואולמרט, לא במיוחד אהודים. פה ושם אתם בטח שומעים מישהו שחושב שברק או אולמרט היו ראשי ממשלה מצוינים. אבל צריך לומר: הישראלים האלה אינם רבים. רק 2% מהאוכלוסייה סבורים שברק היה ראש ממשלה ״מעולה״. במקרה של אולמרט, 5%. מסכימים איתם? לא מסכימים איתם? נשמח אם גם אתם תבואו לדרג את ראשי הממשלה

הקו הכחול מלמד על דפוס. על מגמה. והיא, בפשטות, המגמה הזאת: ככל שאחוז הקולות של הליכוד ביחס לבחירות הקודמות נמוך יותר, כך פלח הקולות של הציונות הדתית גדל. לעומת זאת, באזורים שבהם ביצועי הליכוד היו טובים, הציונות הדתית קיבלה שיעור קטן יותר מהקולות

לבנט נוח יותר להקים קואליציה עם לפיד, אחרי שהתברר שנתניהו כשל. מי יוודא שנתניהו ייכשל? סער. נדמה שלסער כבר לא אכפת להיות מואשם בקטילת המלך. סער כבר ניפץ מחסום פסיכולוגי בנט לא רוצה לנפץ. אז סער יתעקש לא להצטרף. עריקים לא יבואו (הסברנו למה). נתניהו ייכשל. ואחרי שייכשל, לבנט יהיה תירוץ טוב לחפש אלטרנטיבה (לא אשמתו שביבי נכשל).

מה שיקרה בשבועות הקרובים יהיה משחק כפול של כל המשתתפים. משחק שיש לו שתי מטרות: האחת, לבחון היתכנות של הקמת קואליציה. השנייה, לוודא שהאשמה בכך שלא קמה קואליציה אינה אשמתם. לכן, אף אחד לא יגיד לא לשום דבר. כולם יגידו כן, אבל… כן, בתנאי…

זה יהיה המבחן הקשה של הממשלה הבאה, בהנחה שתקום כזאת. מבחן של לגיטימציה. הוא יחייב אותה בבגרות, בזהירות. כדי לזכות בלגיטימציה, מוטב לשולטים שלא לצאת במסע של שכרון כוח. ומצד שני, מי שאין לו סיכוי לזכות בלגיטימציה, עלול לצאת במסע של שכרון כוח, כי מה יש לו להפסיד.

הבדלים עיקריים בתוצאות של מפלגות ספציפיות: תקווה חדשה וימינה ירדו, מרצ עלתה, רע״ם ירדה, הליכוד קצת עלה. כך שאף אחד לא קלע לתוצאות במדויק (ועוד אין תוצאות במדויק). ובכל זאת נאמר: מדד הקואליציות של המדד חזה קואליציה של נתניהו עם 61 מנדטים. שמעתם נכון: 61. מה שאף סקר לא חזה.