נתניהו

אם נתניהו ינצח בבחירות האלה, אם לא יפסיד בבחירות האלה, זה בעיקר בזכות המתחסנים. בוחרי מרצ ויש עתיד, בוחרי העבודה וכחול לבן, בוחרי תקווה חדשה וימינה – כל מי שמיהרו להתחסן יותר מהר מאחרים. הציבור סומך על נתניהו לטפל בקורונה יותר מאשר על מנהיגים אחרים, ועכשיו, כשהקורונה דועכת, או לפחות מעמידה פני דועכת, היתרון שלו בולט יותר מתמיד.

יש בידינו שני סטים של מספרים, אחד מסקרי המדד וכאן חדשות, והשני מניתוח נתונים נפרד של המדד. משניהם ניכר ששיעורם של מי שעשויים – או עלולים, תלוי בנקודת המבט – לעבור לליכוד הוא בין עשרה לבין עשרים אחוזים מבוחרי ימינה. לא מעט, אבל גם לא מבשר על התרסקות

איזו מהתכונות הרצויות בעיני הציבור יש למנהיג שלנו, הבלתי מעורער כבר יותר מעשור? אפשר לפתוח בזה שהוא מקבל ציונים נמוכים למדי על אמינות ויושר. רק מעט בוחרים סבורים שאלה תכונות המאפיינות אותו. כלומר, התכונות המבוקשות מכולן אינן התכונות של המנהיג שלנו.

שני שלישים שיצביעו למפלגה בלי לדרוש התחייבות להחרים את נתניהו והקואליציה שלו, ובלי לדרוש התחייבות לא לשבת בקואליציה עם החרדים. שיעור הישראלים שידרשו התחייבות כפולה, לא לשבת לא עם זה ולא עם אלה, אינו גדול. בערך אחד מעשרה ישראלים.

יש מספיק מנדטים כדי להעביר את מרצ את אחוז החסימה. כל מה שצריך לקרות, זה שכמה מצביעי עבודה יזוזו בחזרה למרצ. הבעיה היא איך לתכנן את זה במדויק. ובמילים אחרות: איך להזיז מספיק בוחרים שיורידו את העבודה במנדט ויעברו את מרצ פנימה, ולא להזיז יותר מדי, כך שבסקר של השבוע הבא יתברר שמרצ עוברת אבל לא העבודה.

מרגע שהכל מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכל מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג

גולשי תחזית המדד, מכל המחנות הפוליטיים, נוטים להעריך שנתניהו יישאר ראש הממשלה. זה הרוב שיש לו. רוב של מאמינים (חלק ניכר מהם בחריקת שיניים). הם נוטים להעריך שהוא יהיה המנצח בפער גדול לעומת שני הבאים בתור, לפיד וסער (בערך באותו שיעור).

קואליציית מרכז-שמאל פשוטה להקמה אין. אבל קואליציית בנט עד מרצ יכול להיות שיש. האם יש היתכנות פוליטית לבנט עד מרצ? שאלה טובה. צריך להזכיר שגם ההיתכנות המספרית תלויה, בין השאר, בכך שמרצ, העבודה וכחול לבן יעברו את אחוז החסימה.

מכיוון שיש בכנסת בין 10 ל-15 מנדטים של רשימות ערביות, שקשה להכניס לקואליציה. ומכיוון שיש בכנסת עוד כ-15 מנדטים של חרדים בכנסת, שמגינים על האוטונומיה החרדית. מי שירצה להקים קואליציה שמשוחררת מחובת הכניעה לעסקנות החרדים, ומחויבת לטיפול שורש ארוך טווח בבעיות הנובעות מהקיום האוטונומי החרדי, יצטרך למצוא רוב של שישים ח״כים – אבל לא מתוך 120, אלא מתוך בערך תשעים

לנתניהו אין כרגע קואליציה. נכון שפה ושם יש סקר שמאפשר לו את זה, אבל הממוצע המשוקלל לא. אלא אם סער יחליט בכל זאת ללכת איתו. בטבלה נכללות גם קואליציות שלכאורה אין אפשרות להקים, כמו של סער ונתניהו או של החרדיות עם ישראל ביתנו. זה משקף, בין השאר, את ההבנה שלא כל מה שנאמר לפני הבחירות תקף גם אחריהן.