fbpx

האם משפט נתניהו משפיע על הבחירות?

שני מכרים, אולי אפילו ידידים, אבל לא בטוח, ישבו השבוע על ספסל הנאשמים. שני מכרים משני צדי האוקיינוס. ואם לדייק: אחד ישב ממש על הספסל, מצולם לעיין כל, השני כנראה יישאר בביתו. כך או כך, שניהם נאשמים. בנימין נתניהו שלנו – דונלד טראמפ שלהם. האחד נאשם במעשי מרמה ושוחד. השני בהסתה וניסיון חבלה במערכת הדמוקרטית. על האחד מאיים כלא. על השני מאיימת, במקרה הגרוע, הרחקה מהחיים הציבוריים. האחד עודו אוחז בשלטון. השני נאלץ להרפות ממנו. האחד עומד לדין מול שופטים בעלי מקצוע. השני עומד למשפט חבריו הפוליטיקאים בסנאט, לאחר הרשעה בבית הנבחרים.

אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.  

בעצם, כאשר בוחנים את הפרטים, אין הרבה דמיון בין שני האירועים הללו. ובכל זאת, צירוף המקרים מהדהד. הוא מהדהד את האופן שבו כלי משפט וכלי פוליטיקה מתערבבים. הוא מהדהד את השאלה האם ניתן להתגבר על אתגרים חברתיים ופוליטיים בכלי המשפט. הוא מהדהד את העובדה המטרידה, שלמרות היכולת הגוברת של מדינות לתבוע שקיפות, לפשפש במעשי מנהיגיהן, להציב אותם מול שופט, או טריבונל, לא בטוח שאיכות השלטון השתפרה. אם כבר, יש שיאמרו שקרה ההיפך.

ויש עוד דמיון מעניין: מרגע שהכל מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכל מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג. הסקר החודשי של המכון לדמוקרטיה שיצא השבוע, מדגים את התופעה הזאת בהקשר לקורונה. רק 8% מבוחרי כחול לבן סבורים שתפקודו של נתניהו בקורונה טוב. לעומתם, רוב גדול של בוחרי הליכוד וש״ס סבורים שתפקודו טוב. הקורונה אותה קורונה, המדינה אותה מדינה, המנהיג אותו מנהיג – הדעה המוקדמת קובעת.

זה המצב גם עם טראמפ. רוב קטן של אמריקאים תומך בהרשעה שלו. אבל זהו רוב שיש לו צבע פוליטי מובהק. כמעט כל דמוקרט תומך בהרשעה – כמעט כל רפובליקני מתנגד לה. לא מעשיו של טראמפ באירוע ספציפי נשפטים על ידי הציבור אלא כלל אישיותו ופעולותיו. מי שתמך בו לאורך הדרך, לא ינטוש אותו גם לנוכח ההתפרעות בגבעת הקפיטול. מי שהתנגד לו לאורך הדרך, לא יתקשה להשתכנע שהוא אשם.

מה משמעותם הפוליטית של האירועים האלה? בזירה האמריקאית, השפעה זניחה. טראמפ כנראה לא יהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית בעוד ארבע שנים. ומול מועמד אחר, או מועמדת, הבחירות הפעם יהיו על ביידן. האם הוא נשיא טוב, האם הוא ראוי לעוד קדנציה, או אולי סגניתו, קמלה האריס. מותר להניח, שגם בזירה הישראלית אין למשפט נתניהו שהחל עתה השפעה דרמטית על הבוחרים. כולם ידעו גם בסיבוב הקודם שהוא נאשם. מי שנשאר איתו עד כה, כנראה לא מוטרד מזה (או מוטרד – אבל מהכיוון ההפוך). מי. שנטש אותו מכבר, יתחזק בדעתו, אבל מבחינה אלקטורלית לא בטוח שזה משנה. על פי סקר המכון לדמוקרטיה, כעשרים אחוזים מבוחריו של גדעון סער הם בוחרי ליכוד לשעבר. יש עוד 13% מבוחרי הליכוד שמתלבטים. גם הם פוטנציאל גיוס לסער, או לנפתלי בנט.

מה יביא את המתלבטים האלה לנטוש את הליכוד? קודם כל, כפי שפרופ׳ קמיל פוקס אמר לי אתמול, בשיחה הארוכה שערכנו, כדאי לזכור שעל פי הנתונים שבידינו, נתניהו הוא עדיין המועמד בעל הסיכויים הגבוהים יותר לנצח בבחירות. שקלול של הנתונים שאנחנו מכירים מביא אותי למסקנה שזה לא יהיה המשפט. זה יהיה הקשר עם החרדים, ההתנהלות הממשלתית המטורללת בזמן הקורונה, והתחושה הכללית שנוכחותו של נתניהו נעשתה מעיקה יותר מאשר מועילה לחברה ולמדינה.

 

, , , , , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-22)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 35 34.6
הליכוד 32 17 19.3
יש עתיד 24 12 12.1
ש״ס 11 10 9.9
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.1
יהדות התורה 7 6 6.8
תקווה חדשה 0 5.1
רע״מ 5 5 4.7
מרצ 0 5 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.3
הציונות הדתית 8 5 2.4
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר