שימו לב שגם בתחזית הבוחרים של המדד וכאן חדשות – חוכמת המונים המנסים לחזות מה יקרה בבחירות – הליכוד, אחרי זמן לא מועט, נמצאת בירידה (אם עוד לא הצטרפתם לאתגר התחזית, נשארו שלושה שבועות לחזות ולקלוע). כלומר, הציפיה שהייתה עד לפני כמה ימים שהליכוד יזנק בסוף בעוד שלושה מנדטים נשחקת. למה היא נשחקת? אולי משום שגם החזאים שלנו שמו לב שהליכוד לא זזה בסקרים כבר המון זמן.

לכל גרף של ממוצעים, הוספנו גרף של ״איך תיראה הכנסת״ אם אלה הממוצעים. הגרף הזה עושה שני דברים: האחד, מסלק מפלגות מתחת לאחוז החסימה (על פי הממוצע) ומחלק את המנדטים שלהן מחדש. השני, מבטל את השברים ונותן רק מנדטים שלמים

מרגע שהכל מתערבב, גם בראשם של הבוחרים הכל מתערבב. האם נתניהו צריך לעמוד לדין? תומכי נתניהו יאמרו שלא, מתנגדיו יאמרו שכן. האם טראמפ אשם בהסתה? מתנגדו יאמרו שכן, תומכיו אמרו שלא. במילים אחרות: קשה מאוד להפריד בין בדיקה עניינית של סוגיה ממוקדת, לבין עמדה כללית מוקדמת ביחס למנהיג

הוא היה נשיא לא שגרתי, שכל סיכום מוקדם של תקופתו הקצרה יעשה לו עוול. בכלל, סיכומים מוקדמים נוטים להגזמות ולוקים בהיעדר פרספקטיבה. טראמפ מסיים את תקופתו בהשפלה, כמעט נמלט מוושינגטון. אפילו בקרב תומכיו שיעור התמיכה בו צונח. זוכרים לו את ההפסד הצורב, את התגובה הסרבנית, הילדותית, להפסד. את הרכיבה המסוכנת על גבו של נמר האנרכיה. אבל הסיפור של טראמפ יותר מגוון מזה

בחירת המשיבים לשאלות על מדינה יהודית ודמוקרטית איננה משקפת מיאוס של הימין הדתי מהדמוקרטיה, והיא גם אינה משקפת התנערות של השמאל החילוני מהיהדות. בקרב שתי הקבוצות היא משקפת מחנאות פשוטה. מנהיגי שתי הקבוצות עשו ועושים עבודה מצוינת בשכנוע ההמונים שהערכים היקרים להם עוד רגע נעלמים

בכדי להקדים תרופה לסקר הבא – כלומר, לא לאפשר לישראלים לחמוק מעדויות מוצקות על אהדתם הגדולה לטראמפ, ולא חשוב כמה מהם יחליטו לנטוש עכשיו את הספינה הטובעת, כינסנו עבורכם מקבץ של סקרים מתקופת כהונתו של טראמפ. הם מעידים עד כמה הרומן היה אינטנסיבי.

אם מקבלים את תוצאות הסקרים כפשוטם, יש כרגע רק שתי קואליציות שזוכות לרוב, ושתיהן בדרגת קושי מקסימלית. אחת מחייבת ישיבה של החרדים עם הישראלים ועם ליברמן. לא קל. אחת מחייבת ישיבה של סער (והנדל והאוזר ואלקין) עם הערבים. האמת – לא אפשרי.

לסקרים מוקדמים, שבדקו ״מה תצביעו אם חולדאי ירוץ״ יש רק ערך מועט. בוחרים לא תמיד יודעים להעריך נכון מה יעשו במצב עתידי לא מוכר. בסקר הראשון שנערך אחרי הודעתו, אתמול בלילה, הוא קיבל שבעה. השאלה היא כמובן אם זה סקר שממנו ממשיכים. לעלות, או שזה סקר שמבטא את השיא, שאחריו תבוא ירידה.

רוזנר ופוקס

משום מה, בהקשר לציבור הערבי, שהוא הרבה פחות יציב בהצבעתו, ורשם בשנים האחרונות כמה הפתעות מעניינות, הסקרים נראים כמו העתקים אחד של השני. ולא – זה לא שאנחנו חושבים שהם מעתיקים. אם צריך לנחש (וגם על סמך כמה שיחות), בחלק ניכר מהסקרים פשוט לא משתתפים הרבה ערבים, כך שעיקר התחזית ביחס למשותפת נעשה באמצעות שקלול. זה מוביל לתוצאה שהיא, איך לומר, קצת מדי אחידה.