fbpx

4 הערות על מחלות, בהמות ואובססיית הקרב על הלהט״ב

אובססיה

איזה רב יושב בשיעור השבועי שלו, משווה את צועדי מצעד הגאווה לבהמות, ורומז שאסון מירון נבע מכך שבראש המשרד לביטחון פנים באותה עת עמד הומו – יו״ר הכנסת אמיר אוחנה. ויהי ערב, ויהי בוקר, ושוב אחנו שקועים בדיון על מצב הלהט״ב בעידן הממשלה החדשה. זה דיון שיש בו שני צדדים ששניהם נכנסו לסחרור אובססיבי. זה דיון שטוב למנהיגים בשני הצדדים – ורע לנו, האזרחים שאינם מנהיגים.

מי אובססיבי? כל מי שעסוק בניסיונות בלתי פוסקים לסמן את קהילת הלהט״ב, לפגוע בה, לכרסם בזכויותיה – כל מי שמביט בעולם עמוס בבעיות וכל מה שהוא רואה זה את מה שקורה מתחת לשמיכה של בני אדם שאין לו מה לחפש בחדר המיטות שלהם. מנהיגים שנלחמים נגד מצעדי גאווה, כאילו זו בעיה חמורה על סדר היום. מי שמסמנים להטבי״ם בכל מיני גופים. אנשים שנכנסו לסחרור של חרדה או שנאה, שאין שום קשר בינם לבין הערכה סבירה של המציאות.

מי עוד אובססיבי? כל מי שעומד בצד השני ומנהל מלחמה נגד הממשלה החדשה תוך שהוא מתמקד בסעיף אחד בלבד: מה יקרה ללהט״ב. האם יפגעו בהם, האם ישחקו את זכויותיהם, האם ירדפו אותם, האם יסמנו אותם. כל מי שמביט בממשלה חדשה שבאה לשנות סדרים בתחומים רחבים וחשובים – אפשר להסכים איתם או לחלוק עליהם, זו לא הנקודה – וכל מה שהוא מתעניין בו ומתמקד בו זה ״איך זה משפיע על הלהט״ב״. זו התעניינות, אם להשתמש באנלוגיה מוכרת, מהסוג של ״הפיל והבעיה היהודית״. כאילו: כן או לא מאחזים, כן או לא בית משפט, כן או לא עוד שינוי בבחינות הבגרות, כן או לא הקפאת מחירי הדלק – הכל קטן לעומת השאלה האם איזו מאפיה כן או לא תאפה עוגה לנישואי להט״ב, והאם רופא כזה או אחר כן או לא יסכים לסייע בהפריה לזוג לסביות.

למה העיסוק האובססיבי משני הצדדים כל כך בעייתי? כי זה עיסוק שמסיט את תשומת הלב ממה שחשוב.

ממשלה שחלק משריה עסוקים בסימון להט״ב במקום בהתמקדות בסעיפים החשובים יותר שעל סדר היום היא ממשלה עם נטייה לעסוק בטפל ולא בעיקר. אופוזיציה שעסוקה בהגנה על להט״ב במקום בהתמקדות בסעיפים החשובים יותר שעל סדר היום היא אופוזיציה עם נטייה לעסוק בטפל ולא בעיקר.

הסחת דעת

למה כל זה ממשיך? כי זה נוח למנהיגים בשני הצדדים:

למנהיגי הממשלה זה נוח, כי במקום שהציבור ישים לב מה היא עושה בעניינים הקריטיים, הציבור עסוק במופע צד, בשעה שהדברים הגדולים קורים בינתיים במקומות אחרים. הקרב על הלהט״ב הוא בדיוק הדוגמה לסיפור העז שמכניסים כדי שיהיה מה להוציא.

למנהיגי האופוזיציה זה נוח, כי הקרב על הלהט״ב הוא קרב שבו האופוזיציה צפויה לנצח – וכך להוכיח שהיא אפקטיבית ולוחמנית. אבל למעשה, היא לא אפקטיבית, היא פשוט נופלת למלכודת שנטמנה לה ונלחמת בחזית שהממשלה מעולם לא התכוונה אליה ברצינות.

בהמות ומחלות

נדמה לי שיש ישראלים שלא מבינים שהדבקת הכינוי ״בהמות״ לכל קבוצה זה הדבר הכי קל. אפשר לומר שהומואים הם ״בהמות״, אבל אפשר לומר אותו דבר גם על רבנים, על שרים, על חברי כנסת, על פקידים, על אינסטלטורים, על טייסי חלל. בהמות זה עלבון מהסוג שמעליב את המעליבים. עלבון של גן ילדים. אתה בהמה – לא, אתה בהמה. ואת כמובן. כדי שלא נחשד בהטיה מגדרית.

ובעניין קצת יותר רציני: ישנם רבנים שהתייחסו לקהילה הגאה כאל קהילה נושאת מחלה. מה המחלה של הקהילה לא ברור לי, אבל מה המחלה של כבוד הרבנים אפשר לנסות לאבחן. לפחות לנסות לאבחן, כי זו מחלה דומה מאוד למחלה אחרת. במשך מאות שנים היו מי שנהגו לומר שהיהודים הם נושאי מחלות. במשך מאות שנים היו מי שטענו (וחלקם עדיין טוענים), שיסוד היסודות של כל תקלה בעולם הוא היהודים. תסמינים אופייניים: נטייה לקונספירציה, הסקת מסקנות לא רציונלית, הטלת אשמה, הטלת רפש. נשמע מוכר?

הסתרת פנים

אין שום בעיה עם זה שחברי כנסת חרדים הסתירו את פניהם בזמן שיו״ר הכנסת אמיר אוחנה נאם במליאה. מותר לתבוע מהם שלא ינסו להפלות את חברי וחברות קהילת הלהט״ב, מותר להיאבק איתם על מדיניות, אבל זכותם להרגיש כפי שהם מרגישים, זכותם לחשוב כפי שהם חושבים, זכותם להביע אי נוחות בהסתרת פניהם. גבול דק אבל חשוב עובר בין הדרישה המוצדקת לכבד את זכויות הלהט״ב לבין הדרישה הלא מוצדקת לחבב את תופעת הלהט״ב. לחרדים מותר לא לחבב את תופעת הלהט״ב. ללהט״ב מותר לא לחבב את תופעת החרדים. ומותר לכולם להסתיר את פניהם כשמישהו אחר נואם. זה אמנם לא מנומס, אבל נדמה שבפוליטיקה שלנו כבר מזמן עברנו את שלב הציפיה לנימוס.

בואו לדרג את סמוטריץ׳, הרצוג, דרעי, נתניהו, גולדקנופף, גלנט – ועוד שרים ובכירים

, , , , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר