פשט הסיפור – אם בוחרים להתעלם מהפרשנים המבועתים שנתבעים להסביר איך ייתכן, ולומר שלא יעלה על הדעת – מאפשר שני הסברים. או שרות המואביה התגיירה, כי אין צורך בטקס הרבני, ומרגע שקיבלה על עצמה (עמך עמי) הרי היא מתקבלת. או שרות המואביה לא התגיירה, כי לא היה טקס, ובמקרה כזה, בועז נשא אישה שאינה מעם ישראל, שהיא גם ראשונת השושלת שממנה יצא דוד.
כך או כך, מדובר באתגר: או אתגר למכניזם הרבני המקובל של גיור. או אתגר למכניזם הרבני המקובל של נישואים. את זה מתאים לנצל כדי לדבר על נישואים, שהם גם אתגר ישראלי. נישואים אזרחיים, המנותקים מהמכניזם הרבני. נישואים בעלי אופי שמוציא אותם מהאפשרות המקובלת של המכניזם הרבני. הקשר לחג השבועות הוא קולב. עילת הכתיבה היא נתונים חדשים שאספנו, במסגרת המדד הישראלי החודשי של JPPI. שלוש שאלות על נישואים אזרחיים, שמספרות סיפור מצטבר שיש בו עניין.
שאלה ראשונה: באופן כללי, האם את/ה תומכ/ת בכך שתהיה גם אפשרות לנישואים אזרחיים בישראל? (נישואים אזרחיים הם נישואים על ידי המדינה ולא על ידי רשויות דתיות כמו הרבנות).
שאלה שנייה: ומה דעתך בסוגיית הנישואים האזרחיים, אם זה אומר שהם כוללים גם את האפשרות לנישואים של יהודים ולא יהודים (יהודי עם מוסלמית, מוסלמי עם יהודיה וכן הלאה)?
שאלה שלישית: ומה דעתך בסוגיית הנישואים האזרחיים, אם זה אומר שהם כוללים גם את האפשרות לנישואים חד מיניים (גבר עם גבר, אישה עם אישה)?
כך היה הסדר בשאלון, אבל אנחנו נשנה אותו קצת, לשם הנוחות. נפתח בשאלה שהתשובה עליה הכי מוסכמת, נסיים בזו שהתשובה עליה הכי לא מוסכמת. ונוסיף כוכבית: אנחנו מסדרים לפי הסכמת היהודים. הסדר של הסכמת המשיבים הערבים שונה.
רוב הישראלים תומכים בנישואים אזרחיים באופן כללי. 55% בסך הכל, 59% מהיהודים, ומיעוט מהערבים – 39%. מי שחושב שרק הרבנות הראשית, ורק המפלגות הדתיות של היהודים, מטרפדים את האפשרות של נישואים אזרחיים, מוטב שיביט בחברה השמרנית יותר, הערבית. מקרב בעלי הדעה הערבים (לא כולל 15% שאומרים לא יודעים), 54% מתנגדים לנישואים אזרחיים. והנתון הזה יצמח עוד יותר כשנגיע לשאלות הבאות.
49% תומכים גם באפשרות של נישואים חד מיניים. מהיהודים מדובר ברוב – 59%. למעשה, כמעט כל מי שתומך בנישואים אזרחיים באופן כללי, תומך גם באפשרות של נישואים חד מיניים. למעשה, כמעט אי אפשר לזהות משיבים שאמרו ״כן״ על נישואים אזרחיים ואמרו ״לא״ על נישואים חד מיניים. 75% מהערבים מתנגדים לנישואים חד מיניים. אצלם, זו הקטגוריה שלא תעלה על הדעת.
האזינו: חירות חיובית היא דבר חיובי?
השינוי אצל היהודים קורה במעבר מבועז ורות נישאים בעירייה, ורות ורות נישאות בעירייה, לבועז ורות נישאים – כאשר רות עודה מואביה. ואם להתחכם קצת פחות: ליהודים קשה עם נישואים מעורבים של בני ובנות דתות שונות, מאשר עם נישואים אזרחיים של יהודים, לא משנה מאיזה מין. כמובן, זו עמדה קצת משונה מבחינה חוקית. עצם המעבר לנישואים אזרחיים משמעו – כך אומר ההגיון – שהדת מפסיקה לשחק תפקיד בהחלטה של ישראלים להפוך לזוג. כלומר, נישואים אזרחיים הם בהכרח מוסד שיאפשר נישואים של יהודים ולא יהודים. אבל אינסטנקטיבית, זאת האפשרות שמולידה התנגדות. הרוב נעשה מיעוט: 46% מהיהודים תומכים בנישואים אזרחיים ש״כוללים גם את האפשרות לנישואים של יהודים ולא יהודים״. 50% מתנגדים. מקרב בעלי הדעה: 52% (מהערבים, 48%, שהם רוב מבעלי הדעה, אבל קטן משמעותית מהרוב שמתנגד לנישואים חד מיניים).
המדרג הפנימי בכל קבוצות היהודים זהה. בכל קבוצה על סולם הדתיות, ההתנגדות לנישואים חד מיניים שווה או קטנה מההתנגדות לנישואים עם לא יהודים. ומה שנכון בסולם הדתיות נכון גם בסולם הפוליטי. לדוגמה, בשמאל-מרכז יש תמיכה כמעט מלאה בנישואים אזרחיים מכל הסוגים שהוצגו. ובכל זאת, התמיכה בנישואים חד מיניים היא 95% ובנישואים עם לא יהודים 89%. פער קטן, שמלמד על כך שכמה משיבים מהקבוצה הזאת בכל זאת זזו בכסא באי נוחות ולחצו על אפשרות אחרת כאשר עברנו מנישואי רות ורות לנישואי בועז והמואביה.
מסקנות? חלק מהיהודים בישראל לא לגמרי סגורים על עצמם. כן, רובם רוצים לפתוח אפשרויות שיסלקו מדרכם את המעורבות של רבנות אורתודוכסית שחלקם לא במיוחד אוהדים. כן, רובם מבינים שמדינה צריכה לאפשר מסלול נישואים לכל אזרח, ולא רק למי שהרבנות מוכנה להכיר בתעודות שלו. ומצד שני – כאשר נחשפת בפניהם המשמעות האמיתית של נישואים אזרחיים יש מהם שנבהלים. רגע, רגע, לא לזה התכוונו. רות ובועז בלי רב, זה בסדר. רות ורות, גם זה בסדר. אבל יהודי ומואביה עוד קשה. זה לא בדיוק עניין דתי. את מוסד הנישואים הדתי רוב הציבור לא רוצה במתכונת של כפייה שאין בצידה אלטרנטיבה. אבל יש מי שהאפשרות של נישואים עם לא יהודים מציתה אצלם את הסנטימנט האתני, הלאומי, השבטי. אפשר אפילו לראות כמה בדיוק יש ישראלים כאלה. הביטו בגרף. כמעט מחצית מהציבור (היהודי) מורכבת מתומכים בנישואים אזרחיים בכל מתכונת. קצת יותר משליש מתנגדים לנישואים אזרחיים בכל מתכונת. הקטגוריה הנוספת היחידה שיש בה שיעור ראוי לציון של ישראלים היא זו של מי שתומכים בנישואים אזרחיים באופן כללי, תומכים בנישואים אזרחיים לחד מיניים, אבל מתנגדים לנישואים אזרחיים של יהודים ולא יהודים. כמעט 11% מהיהודים משתייכים לקטגוריה הזאת.
מי היהודים האלה? הנה עוד קצת מידע. הם לא דתיים – כי הדתיים נוטים להתנגד גם לנישואים חד מיניים. הם קצת חילונים וקצת מסורתיים, שהמאפיין העיקרי שמשותף להם הוא ציון גבוה בשאלת ״כמה את/ה מרגיש יהודי/ה״. הנה, לפעמים כל מה שצריך זה מזל. במקרה, באותו סקר ממש, שאלנו גם את שלוש השאלות על נישואים אזרחיים, וגם את השאלה השנתית ״כמה את/ה מרגיש יהודי/ה״. בשאלה הזאת, אנחנו מבקשים לנקוב במספר, כאשר 10 הוא הציון המקסימלי, למי שמרגישים ״הכי יהודים״ שאפשר. עכשיו, שימו לב להבדל: מי שתומכים בכל שלוש האפשרויות של נישואים אזרחיים מרגישים יהודים, בממוצע, בציון 8.28, שזה אומר מאוד יהודים, אבל לא ציון מקסימלי. מי שמתנגדים לכל שלוש האפשרויות של נישואים אזרחיים מרגישים יהודים בציון ממוצע של 9.90, שזה ממש קרוב למקסימלי. ומה על מי שמסכימים לנישואים אזרחיים, אבל קצת נבהלים כשמדובר ביהודים ולא יהודים? הציון הממוצע שלהם הוא 9.35. הם לא יותר דתיים, הם לא יותר מסורתיים, הם פשוט מרגישים יותר ״יהודים״, ולכן – זו השערה, אבל לא מופרכת – כנראה מרגישים פחות נוח עם נישואים ללא יהודים.
הכי אקטואלי שיש: בעניין החרדים… הספר החדש של שמואל רוזנר
