נתבונן בשלושה מספרים. כל אחד מתייחס לציבור קצת אחר. כל אחד מבטא את אותה עמדה: נגד הצעת החוק של חבר הכנסת בועז ביסמוט – הצעת הפטור מגיוס לחרדים שמתחזה להצעת מסלול לגיוס חרדים.
מספר ראשון: 41% מכלל הדתיים מתנגדים להצעת ביסמוט כי ״לא תביא לגיוס חרדים משמעותי״.
מספר שני: 24% מכלל מצביעי הציונות הדתית מתנגדים להצעת ביסמוט כי ״לא תביא לגיוס חרדים משמעותי״.
מספר שלישי: 19% מכלל המתכוונים להצביע לציונות הדתית מתנגדים להצעת ביסמוט כי ״לא תביא לגיוס חרדים משמעותי״.
מספר ראשון מבטא את עמדת הישראלים שאמורים להיות פוטנציאל ההצבעה לציונות הדתית, המפלגה של בצלאל סמוטריץ׳. כמובן, לא כל דתי או דתיה הם באמת פוטנציאל של הציונות הדתית. אבל ככלל, בשאיפה, זו שאיפתה של מפלגה שמתכנה ״הציונות הדתית״. להחזיק תחת כנפיה את כל מי ששייכים למגזר הזה, הציונות הדתית. מאלה, כאמור, ארבעה מכל עשרה מתגדים לחוק של ביסמוט. כשליש מהם תומכים בחוק של ביסמוט. עוד רבע, שזה שיעור גבוה יחסית, אומרים שהם ״לא יודעים״. אלה כנראה עוד מתקשים להבין אם החוק הוא פשרה ראויה בעיניהם. כל המספרים מתוך הסקר האחרון של JPPI.
כאשר סמוטריץ׳ ומפלגתו שוקלים האם לתמוך בחוק הפטור או להתנגד לו, זה המספר הראשון שהם צריכים לקחת בחשבון. מקרב כלל הקבוצה הישראלית שמבטאת את הפוטנציאל של המפלגה, 41% מתנגדים לחוק, ומקרב בעלי הדעה (אם מוותרים על עמדתם של מי ש״לא יודעים״), יש רוב של 55% שמתנגדים לחוק. כלומר – אם המפלגה תתמוך בחוק היא מוותרת מראש על תמיכה של יותר ממחצית הפוטנציאל שלה (כמובן, בהינתן ההנחה שסוגיית הגיוס חשובה מספיק כדי לקבוע אם הבוחרים הללו יוותרו על המפלגה בגלל הנושא הזה – תיאורטית, הם יכולים להתנגד לה בנושא הזה ולהצביע לה בגלל סיבות אחרות).
בואו לעקוב אחרי מודל הבחירות של המדד
המספר השני הוא זה של מי שכבר הצביעו לציונות הדתית, כאשר רצה בבחירות 2022 (יחד עם עוצמה יהודית). מאלה, 24% מתנגדים להצעה. כלומר, רבע מהבוחרים. ארבעה מכל עשרה ממצביעי המפלגה תומכים בהצעה, ועוד שליש (32%) לא יודעים מה דעתם. כלומר, כאן יש כבר עלייה משמעותית של תומכים, אם כי, לנוכח גודלה של המפלגה, אובדן לא מבוטל של מתנגדים. וגם: אי אפשר לדעת מה יעשו כל המתלבטים. אם יתברר שרובם נוטים לכן, סמוטריץ׳ יכול לתמוך בחוק ולהחזיק ברוב בוחריו בנושא הזה. אם יתברר שרובם נוטים ללא, סמוטריץ׳ שוב עומד מול סיטואציה מאתגרת. רוב בוחריו עלולים להתנגד לעמדתו.
כאשר סמוטריץ׳ ומפלגתו שוקלים האם לתמוך בחוק הפטור או להתנגד לו, זה המספר השני שהם צריכים לקחת בחשבון. כאשר הם מקיימים דיונים, מציבים שלל תנאים ותיקונים, מושכים זמן בטרם יודיעו על החלטתם הסופית, הם מביטים בין השאר במספר הזה, ובשיעור המתלבטים הגבוה. נסביר מדוע: נניח שסמוטריץ׳ מציב תנאי – החזרת הפיקוח הביומטרי על הלומדים בישיבות (אל דאגה, הוא לא יציב תנאי כזה, כי תנאי כזה יפוצץ את ההסכמות, וסמוטריץ׳, בשלב זה, לא רוצה לפוצץ – הוא רוצה קצת לאתגר). נניח שהתנאי מתקבל (כאמור, הוא לא יוצב ולא יתקבל). במקרה כזה סמוטריץ׳ יוכל לקוות שרוב גדול של המתלבטים ירגישו שהחוק הוקשח מספיק, ולעבור מישיבה על הגדר לתמיכה. במקרה כזה, סמוטריץ׳ יוכל לטעון שעמדתו מייצגת את עמדת רוב בוחריו. וזה בעצם הסיפור עם כל תנאי שסמוטריץ׳ יציב כעת. אם התנאי יתקבל, אפשר יהיה לבחון כיצד הוא משפיע על עמדת בוחרי הציונות הדתית, והאם הוא מספק אותם ומעביר את רובם לתמיכה בחוק. אם יתברר שכן – סמוטריץ׳ יעשה את מה שהוא רוצה לעשות מלכתחילה, ויתמוך בחוק (אין לסמוטריץ׳ עניין מיוחד בקידום מהלכים לגיוס אברכים. כל מה שאמר ועשה בעניין הזה אמר ועשה בלית ברירה, לאחר שנגרר על ידי בוחריו). אם יתברר שלא – תמיד יוכל למצוא עילה אחרת להתנגדות.
עכשיו למספר השלישי. מקרב מי שכרגע תומכים בציונות הדתית, 19% מתנגדים לחוק. זה שיעור לא מבוטל, אבל עוד יותר קטן. אלא מה – זה שיעור קטן מקבוצת בוחרים קטנה. ברוב הסקרים סמוטריץ׳ לא עובר את אחוז החסימה. הוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד חמישית ממי שעוד נשארו איתו. הוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד אפילו בוחרת אחת. כי גם בלי לאבד, אין לו מספיק.
כאשר סמוטריץ׳ ומפלגתו שוקלים האם לתמוך בחוק הפטור או להתנגד לו, זה המספר השלישי שהם צריכים לקחת בחשבון. נכון – המפלגה הצליחה לזקק את קבוצת הבוחרים בה לקבוצה יותר הומוגנית, שבה כבר ניכרת הזדהות ברורה יותר עם העמדה שסמוטריץ׳ מבטא, אם לא בקולו אז בשפת גופו. חצי מתומכי המפלגה אומרים כבר עכשיו שהם תומכים בחוק. עוד כשליש לא יודעים, וכאמור, רק חמישית מתנגדים. אלא שמרוב הומוגניות לא נותרו תומכים. אין מספיק דתיים שאפשר לקבץ לתמיכה במפלגה – ושבמקביל מוכנים לתמוך בפרודיה על חוק גיוס שיצאה תחת ידו של ביסמוט.
תשאלו: למה אתה קורא לזה פרודיה? אשיב: לא אני, רוב הציבור מבין שמדובר בפרודיה. כשביסמוט מונה לתפקיד, הנתח העיקרי בציבור חשב שמדובר במריחת זמן. רק חמישית ממנו – גם מהדתיים היו רק חמישית – חשבו שמדובר במהלך שמטרתו האמיתית היא גיוס של יותר חרדים לצה״ל. ביסמוט לא בא לגייס, הוא בא לפתור בעיה פוליטית. אפשר להתנגד למהלך שלו ואפשר לתמוך בו (רוב הציבור מתנגד, אפילו בסקרים של ערוץ 14), אבל את האמת צריך לומר: התכלית איננה גיוס. הוא יודע את זה, סמוטריץ׳ יודע את זה, ולצערם, גם הציבור הדתי בישראל יודע את זה. מה שמוביל חלק גדול ממנו להתנגד לחוק המוצע. מה שמאלץ את הציונות הדתית להתפתל ולחפש דרכים לגייס תמיכה מתוך הציבור שלה למהלך פרודי. איך עושים את זה? מוסיפים תנאים בתקווה שהמגמה תשתנה. אולי זה יועיל (כי הרבה מאוד דתיים באמת לא רוצים שהממשלה תתפרק). אולי זה יתברר כתקוות שווא (כי הרבה מאוד דתיים יקבלו בקרוב צווי מילואים שיזכירו להם מה צפוי למשפחותיהם גם בשנה הבאה).
ספר חדש: התיאוריה של המלחמה
