האם הלובי הפרו ישראלי נחלש? הנשיא טראמפ אמר אתמול שזה המצב. הנשיא טראמפ אומר הרבה דברים, ורק חלקם נכונים. כך שראוי לבחון את דבריו, וגם להסיק מהם את המסקנות הנכונות. וצריך להביט על הסקרים. הם מספרים סיפור די בהיר. לישראל יש עדיין הרבה תומכים, אבל עלה מאוד מספר המתנגדים לה. מי עבר מתמיכה להתנגדות? שני סוגים של אמריקאים. אלה שלא התעניינו במיוחד בישראל, שהיא הייתה מבחינתם מציאות רחוקה שלא הייתה סיבה לפתח כלפיה רגש או עמדה. וגם אלה שהלכו עם הרוח הכללית של אהדה, כל עוד לא היו צריכים להקדיש לזה תשומת לב – ולפתע החלו להקדיש תשומת לב, והחליטו שבהינתן המציאות שהם נחשפים אליה, אהדתם הייתה מקח טעות, תוצר של אי הבנה.
האם הלובי הפרו ישראלי נחלש? כדי להשיב על השאלה הזאת צריך לחזור לבסיס. לובי אמריקאי הוא עניין למקצוענים. ללובי הפרו ישראלי תמיד היו מקצוענים, חלקם מהשורה הראשונה. אין סיבה להניח שהמקצוענים של היום פחות טובים מאלה של אתמול. אין סיבה להניח שהאופרציה נחלשה. היא יעילה כפי שהייתה תמיד. הכי יעילה שאפשר בתנאים ששוררים באמריקה.
משמע, אם הלובי נחלש, המפתח הוא התנאים ששוררים באמריקה. חברי קונגרס הם אנשים עם קוד הפעלה פשוט. ברוב המקרים, מעניין אותם רק דבר אחד: לשמח את הבוחרים שלהם, ולא להרגיז את הבוחרים שלהם. הלובי הפרו ישראלי נשען לאורך השנים על שני דברים שמאפיינים את ״הנושא הישראלי״. מאפיין ראשון – האמריקאים, באופן כללי, אוהדים את ישראל. מאפיין שני – האמריקאים, באופן כללי, לא במיוחד מתעניינים בישראל, למעט כמה קבוצות מפתח שמתעניינות בה מאוד, ואוהדות אותה מאוד.
מה זה ניצחון במלחמה? האזינו לשיחה עם עזר גת
מכאן, התחשיב שאפשר לישראל לשגשג: חבר קונגרס מהמחוז ה-19 בטקסס ידע שלושה דברים. אחד, הבוחרים שלו מן הסתם אוהדים, עקרונית, את ישראל. שני, הבוחרים שלו לא יודעים כמעט כלום על ישראל. שלישי, יש בין הבוחרים שלו כמה שמתעניינים מאוד בישראל, ויפעלו לחזק אותו אם יתמוך בה, ולהחליש אותו אם יפעל נגדה. ובמילים אחרות: הוא יכול רק להרוויח מתמיכה בישראל. יש סיכוי לתמיכה (של תומכי ישראל). אין סכנת נזק (כי לאחרים לא כל כך אכפת, ובסיסית הם בעד ישראל).
מה השתנה? התחשיב השתנה. אוהדי ישראל עודם תומכי בה. במחוזות רבים עוד יש מי שירמזו לחברי הקונגרס שתמיכה בישראל היא תנאי בסיסי לתמיכה שלהם. אבל – פתאום מול התמיכה הזאת מתקיים גם פוטנציאל נזק. ישראל כבר אינה נושא שרוב הבוחרים אדישים לו, ואלה שלא אדישים לו תומכים בישראל. ישראל היא עכשיו נושא שמכלל הבוחרים שמתעניינים בו יש לו מעט שמתעניינים בו מסיבה הפוכה – הם כועסים על ישראל, מתנגדים לישראל, שונאים את ישראל. כל אחת ואחד והדרך שלה.
זה מסבך מאוד את חבר הקונגרס. פתאום, מצב של רווח בטוח, בלי שום סיכון הפך למצב של רווח בטוח, שבצידו גם סיכון. מתנגדי ישראל קולניים, אנרגטיים, נמרצים. הם יכולים לחולל מהומה, הם יכולים להרים קול, להפריע, לנהל קמפיין, להציב מועמדים חלופיים. זה בולט כמובן במיוחד במחוזות שבהם יש ריכוז גדול יותר של מצביעי דמוקרטים, אבל מתקיים גם במחוזות רפובליקנים. גם בהם, יכולים להימצא ריכוזים של מתנגדי ישראל קולניים שחבר הקונגרס יכול להחליט שמוטב לו לא להסתבך איתם. אם בעבר ברירת המחדל הקלה הייתה תמיכה בישראל – לחלק מחברי הקונגרס ברירת המחדל השתנה – לשבת על הגדר. ובחלק מהמקרים – להתנגד לישראל.
הלובי הפרו ישראלי לא נחלש. הוא פשוט מוצא מולו קבוצות חזקות יותר, נמרצות יותר, מאורגנות יותר. המלחמה מתדלקת אותם. התבטאויות מטומטמות של שרים מתדלקות אותם. אווירת הכאוס הכללית מתדלקת אותם. הן הבינו דבר פשוט: לחבר הקונגרס אין עניין להיכנס לצרות. כל עוד ישראל הייתה נכס שאין לו מחיר, הלובי הפרו ישראלי היה באמת אחד מהכי חזקים בוושינגטון. מרגע שישראל נעשתה לנכס שיש לו מחיר, נכנס לתמונה תחשיב של עלות ותועלת. וברוב המחוזות באמריקה, התועלת שישראל מציעה לא בהכרח מצדיקה את הסיכון בנזק.