שאלה: ״על רקע המגעים לעסקת חטופים והסלמת המערכה בעזה, מה עמדתך ביחס לעסקת חטופים שתוביל לסיום המלחמה?״
שאלה: ״מהי עמדתך בנוגע לסיום המלחמה בעזה בעת הנוכחית גם ללא הכרעה סופית של ארגון “חמאס”?״
שאלה: ״האם אתה מסכים עם האמירה הבאה? החזרת כל החטופים חשובה יותר ממיטוט חמאס״.
שאלה: ״מה לדעתך צריך להיות הצעד הבא של ממשלת ישראל בנוגע למצב בעזה ולניהול המשא ומתן על החזרת החטופים?”
כל אלה שאלות מסקרים מהימים האחרונים. כל אלה שאלות שהתשובה להן מנוגדת למה שנדמה כעמדת הממשלה: מהשאלות האלה עולה שרוב הציבור מעדיף עסקה – שרוב הציבור מעדיף עסקה שתחזיר את החטופים גם אם משמעותה שחמאס יישאר בשלטון. תכף נבדוק עד כמה זה חד משמעי.
כי כמובן, אפשר לשאול גם שאלות שמנפיקות תשובה קצת אחרת: ״לאחר כשלון המו״מ בין ישראל וחמאס – האם לדעתכם ישראל צריכה להכריע צבאית גם במחיר פגיעה אפשרית בחטופים?״ בסקר של ערוץ i24 ששאל כך, 51% תמכו בהכרעה צבאית.
האזינו: מה זה ניצחון במלחמה? שיחה עם עזר גת
כבר כתבנו כאן לא פעם שבמצבים מורכבים לנוסח של שאלות יש משמעות גדולה. זה לא אומר – כפי שראש הממשלה מאשים מסיבותיו – שהסקרים שמעידים על רצון לעצור את המלחמה ״מהונדסים״. זה כאן אומר שכדאי לקרוא אותם בזהירות הראויה, כדי להבין למה בדיוק הציבור אומר כן ולמה הוא אומר לא. השאלות שכבר הצגנו כאן לקוחות מארבעה סקרים. יש עוד סקרים שאפשר לצטט. כל אחד וחוזקתו, כל אחד וחולשתו.
ניקח את דוגמת השאלה השנייה והשלישית למעלה, שתיהן מאותו סקר של ״אקורד״.
סיום המלחמה ללא הכרעה סופית של חמאס: 45% בעד – 36% נגד. עוד 19% מוגדרים כ״ניטרלי״, שלא לגמרי ברור לי מה זה אומר. בכל מקרה: יש יותר בעד סיום המלחמה מאשר המשך שלה, אבל לא רוב בעד סיום המלחמה ללא הכרעת חמאס. וצריך לשים לב לניסוח. ללא ״הכרעה סופית״ של ארגון חמאס. אפשר להציע גם נוסח אחר, לדוגמה: ״אם זה אומר שמטרת הדחת חמאס מהשלטון לא הושגה״. זה נוסח שהשתמשנו בו לפני כחודש. התוצאה הייתה רוב של 54% בעד סיום המלחמה, אבל בערך שוויון בקרב היהודים.
האם ״החזרת כל החטופים חשובה יותר ממיטוט חמאס״. כאן יש כבר רוב ברור. 64% מסכימים. אבל שוב, צריך לשים לב לדיוק: ״החזרת כל החטופים״. האם יש על השולחן הצעה שתאפשר החזרה של כל החטופים? לא בטוח. ואם יש הצעה כזאת, האם המחיר היחיד שישראל תשלם בעבורה הוא ויתור על מיטוט חמאס? זה עוד פחות בטוח. יהיה בוודאי גם שחרור של אסירים, ויהיו עוד תנאים שחמאס יעמיד. הדילמה שתעמוד מול הציבור בסופו של דבר תהיה מורכבת יותר מ״מיטוט חמאס״ לעומת ״חזרת חטופים״. אבל (וגם את זה כתבנו כאן לפני כחודש) – זו אכן שאלה שמאפשרת לעקוב אחר סנטימנט. כרגע, הרצון של רוב הישראלים לראות את החטופים בבית, חזק יותר מהרצון שלהם לראות את חמאס מתמוטט.
וגם כאן כדאי לדייק – ונתמקד בעמדת היהודים, כי בקרב הערבים יש רוב גדול מאוד בעד הפסקת המלחמה, אבל רוב כזה היה כמעט לאורך כל הדרך.
היהודים אומרים כך:
מיעוט של 37% תומכים ב״סיום המלחמה בעזה בעת הנוכחית גם ללא הכרעה סופית של ארגון חמאס״ (42% נגד).
רוב של 64% אומרים ש״החזרת כל החטופים חשובה יותר ממיטוט חמאס״.
כלומר, אפשר לזהות כאן סוג של סתירה פנימית: אין רוב לסיום המלחמה גם ללא הכרעת חמאס – אבל יש רוב לסיום המלחמה ללא מיטוט חמאס. אין רוב לסיום המלחמה, כאשר שואלים על סיום המלחמה, מציינים את המחיר (חמאס נשאר) אבל לא מציינים את התמורה (החטופים חוזרים). יש רוב משתמע לסיום המלחמה כאשר מציינים את התמורה, החזרת כל החטופים (רוב ״משתמע״ כי בשאלה לא נאמר במפורש ״סיום המלחמה״ אבל כן נאמר שהחזרת החטופים יותר חשובה ממיטוט חמאס, מה שמאפשר להניח שתהיה תמיכה בעסקה שזה סדר העדיפויות שהיא מסמנת).
מבולבלים? אני לא חושב שיש סיבה להיות מבולבלים. רוב גדול רוצה לראות את החטופים בבית. רוב מוכן לשלם תמורת זה אפילו את המחיר הכבד שחמאס לא מוכרע סופית. אבל רוב רוצה לראות את חמאס מוכרע סופית, כך שרק תמורה גדולה – כמו החזרת כל החטופים – יכולה להצדיק מחיר יקר כמו ויתור על הכרעת חמאס. וכל זה לפני שהזכרנו מחירים אחרים. הם יכולים לשנות את התחשיב. ובמילים פשוטות: הרוב תלוי בשאלה מה העסקה שיש על השולחן.
עוד לפני אלטלנה – היתה רוזה! בואו לקרוא ספר חדש
