שימו את החרדים בצד. הם אולי ילכו עם סער ואולי לא. תלוי בנסיבות. ולכל אחד משלושת התסריטים חברו שלוש אופציות לקואליציה. אחת של נתניהו עם בנט והחרדים – הקואליציה הקלסית של הימין, אבל בלי גדעון סער. אחת של נתניהו עם גדעון סער והחרדים (אין להם בעיה להסתדר) – ובנט בחוץ, כמו עכשיו. אחת קואליציה של סער ובנט בלי נתניהו, ובחיבור עם מפלגות המרכז האחרות שמוכנות לעשות הכל כדי להיפטר מנתניהו. זה אומר יש עתיד (נראה שלפיד כבר לא יהיה ראש ממשלה בסיבוב הזה), כחול לבן (אם יישאר ממנה משהו, ולא בטוח), ליברמן (למה לא).
יהיו כמובן עניינים לסדר, כמו מי ראש הממשלה, או מי ראש הממשלה ראשון. אבל אין ספק שלסער ובנט יהיה קל יותר לסמוך אחד על שני מאשר לסמוך על נתניהו. ואפשר לדמיין אותם מצרפים גם את החרדים, ומגדילים עוד יותר את מרחב התמרון הפוליטי שלהם. בינתיים, מה שיעשה נתניהו הוא שני דברים. אחד, יוודא שהוא מאבד פחות מנדטים ממה שתסריטים מציעים. שני, ישחק מול בנט וסער כדי להפריד ביניהם. לפתות אחד כדי להשאיר את השני בחוץ. אולי באמצעות רוטציה (אבל נתניהו שני).
