fbpx

המבט לג׳ורג׳יה: חמש הערות לערב בחירות

1.

המדד עוסק בדרך כלל בענייני ישראל. אמריקה רחוקה. ומצד שני, חשובה. כמובן, חשובה גם לישראל. לכן, נעצור לרגע את המעקב אחר עניינים מכריעים כמו לאיזו מפלגה ילך איציק שמולי, ונפנה למדינת ג׳ורג׳יה שבה יוכרע מחר (שלישי) גורלו של הסנאט האמריקאי לשנתיים הבאות. רק כדי לוודא שכולנו זוכרים על מה מדובר. בקונגרס האמריקאי שני בתים, התחתון, בית הנבחרים, יהיה בשליטה של המפלגה הדמוקרטית, ברוב לא גדול. יו״ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, נבחרה זה עתה לכהונה נוספת. הבית העליון, הסנאט, תלוי על בלימה. יש 50 סנטורים רפובליקנים, ו-48 דמוקרטים. סגנית הנשיא, שבסמכותה לשבור שוויון, תהיה קמלה האריס הדמוקרטית. שני מושבים במדינת ג׳ורג׳יה יקבעו האם בסנאט יהיה שוויון 50-50, כלומר, יתרון לדמוקרטים (בגלל סגנית הנשיא). או שמא תשמר השליטה הרפובליקנית, ברוב דחוק.

בג׳ורג׳יה בוחרים מחר שוב, מכיוון שבסיבוב הראשון לא הושגה הכרעה. שני סנטורים רפובליקנים, פרדו ולופלר, נלחמים על משרתם מול שני מתמודדים דמוקרטים, וורנוק ואוסוף, מיניסטר בפטיסטי ועיתונאי יהודי. המצב בסקרים? אז ככה: קודם כל, לא היו הרבה סקרים, כי חגים באמריקה, ויש עייפות מהבחירות הכלליות, והסוקרים כנראה גם חוששים להתבזות. מהסקרים שיש אפשר ללמוד שהמירוץ צמוד, עם יתרון קל מאוד לדמוקרטים. הממוצע של ריל קליר פוליטיקס נותן לאוסוף יתרון של פחות מאחוז, ולוורנוק יתרון של פחות משניים. הממוצע של 538 נותן לשני הדמוקרטים יתרון של קצת פחות וקצת יותר משני אחוזים. הרפובליקנים ישמחו להסתפק בניצחון אחד. הדמוקרטים חייבים שני ניצחונות כדי שתהיה. לבחירות האלה משמעות דרמטית.

2.

העיניים על ג׳ורג׳יה מעוד סיבה. העיתון וושינגטון פוסט חשף הקלטה של שיחה בין הנשיא טראמפ לבים מזכיר המדינה של ג׳ורג׳יה, שבו מבקש הנשיא ״למצוא לו״ 11 אלף קולות שחסרים לו לניצחון. טראמפ מסרב להשלים עם כישלונו, וכמה מחברי מפלגתו כבר הודיעו שיצביעו נגד אשרור תוצאות הבחירות בקונגרס. למה זה חשוב? לתוצאות זה כנראה לא ממש חשוב. לג׳ו ביידן יש את הרוב הדרוש לאישור התוצאות. לפסיכולוגיה של הציבור האמריקאי זה חשוב מאוד. בחירות שנגמרו במחלוקת על עצם התוצאה הן בחירות שעל המנצח בהן רובצת עננה של חוסר לגיטימציה. זה מה שטראמפ וחבריו מנסים לעשות לביידן: למנוע ממנו לגיטימציה, מה שיקשה עליו למשול.

עכשיו נעצור לרגע, נזדעזע כמקובל במקרים כאלה, ואז נתהה מדוע נערכה השיחה דווקא עכשיו. יש שתי אפשרויות: הסבירה – טראמפ מבין שעוד רגע יאושרו התוצאות ומנסה מהלך נואש אחרון. הפחות סבירה – טראמפ מקווה להרעיד את השטח לקראת הבחירות לסנאט. במהלך הראשון ודאי נכשל. המוסדות של ג׳ורג׳יה עמדו איתן מול הלחץ. במהלך השני יש סיכון גדול: אולי רפובליקנים זועמים שמרגישים שהבחירות נגנבו יצאו בהמונים לקלפי, אולי דווקא הדמוקרטים הם שקיבלו זריקת מרץ נוספת וימהרו להעניש את המפלגה שמזוהה עם נשיא שמסרב להפסיד בכבוד.

3.

בחזרה לסנאט: וורנוק ואוסוף מתמודדים על שני מושבים שונים, אבל רצו כאילו מדובר בכרטיס אחד. אוסוף הוא המועמד הפופולרי בקרב צעירים, אבל כשיבואו לקלפי, הם יתנו את קולם גם לוורנוק. מצד שני, וורנוק יביא לקלפי מצביעים שחורים. אלה יתנו את קולם גם לאוסוף. וכל זה קורה על רקע קרב, לא לגמרי חשוב, אבל כזה שעשוי לעניין ישראלים, על עמדותיו של המיניסטר הבפטיסטי בסוגיות שלנו.

לוורנוק יש היסטוריה עשירה של מנהיג בכנסייה, השזורה בהתבטאויות כאלה ואחרות בכל מיני סוגיות. בין השאר, חתם על עצומות ואמר דברים על ישראל, שאינם עולים בקנה אחד עם מה שרוב הישראלים יגדירו כ״תמיכה בישראל״. כמובן, הוא אומר שזכותה של ישראל להתקיים, וזה יפה מצדו, אבל אמר בעבר גם דברים שהשתמעה מהם ביקורת חריפה עליה, כולל שימוש בהשוואות לחומת ברלין ולאפרטהייד. הניסיון לשכנע בוחרים בג׳ורג׳יה, בעיקר יהודים רבים באיזור אטלנטה, שאפשר לסמוך על וורנוק שלא יהיה אוייב לישראל, נשען על עמיתו היהודי, אוסוף, וגם על אישים כמו השגריר בישראל לשעבר דן שפירו. למה היהודים חשובים? הם כאחוז וחצי מכלל תושבי המדינה, אבל יצביעו בשיעור גבוה יחסית. מן הסתם, קרוב יותר ל-3-4 אחוזים מהמצביעים (בבחירות הכלליות הם היו 2%).

למי יצביעו היהודים? יש בג׳ורג׳יה לא מעט יהודים שמרנים. בבחירות לנשיאות, לפחות על פי סקר אחד, מחצית מקולות היהודים הלכו למפסיד, דונלד טראמפ. הצבעה לא שגרתית לקהילות יהודיות. יהודים שמצביעים לטראמפ הם בדרך כלל יהודים שישראל היא פקטור משמעותי יותר בהצבעתם. משמע, אולי בבחירות לסנאט יחליטו לא להמר על וורנוק. מה שלא בהכרח יכריע את הבחירות נגדו. אבל בבחירות צמודות מאוד עשוי לעשות זאת.

4.

כל זה חשוב לאמריקאים, שהוציאו כבר יותר מ-400 מיליון דולר על קמפיינים בג׳ורג׳יה. כל זה חשוב גם לישראל. אם הדמוקרטים ישלטו בסנאט, הם ישלטו בכלל המוסדות הפוליטיים בוושינגטון. לישראל – ולעוד מדינות שנדרשות לתמרון מול הממשל – זה לא נוח. יותר נוח שיש על מי להישען במקרה של מחלוקת. יותר נוח שיש למישהו יכולת לרסן יוזמות ממשליות שישראל לא אוהבת. בעשורים האחרונים, זה נכון במיוחד כאשר הממשל הוא דמוקרטי, אבל היה נכון בעבר גם במקרים הפוכים, של ממשל רפובליקני שישראל רצתה לרסן בעזרת קונגרס לעומתי.

בקיצור – זה שוב נראה כאילו לישראל יותר נוח עם רפובליקנים מאשר עם דמוקרטים. ובאמת יותר נוח. לה. אבל האמת היא שהפעם מה שנוח לישראל זה ממשלה מפוצלת בוושינגטון, ולא נשיא כל-יכול.

5.

השבוע מסמן את סוף עידן טראמפ. באמת הסוף. הקונגרס החדש, שנבחר ב-2020 מתכנס. הקרב על הסנאט יוכרע. התוצאות יאושררו. ההיערכות להשבעה של נשיא וסגניתו, בעוד שבועיים (20 בינואר) בעיצומה.

 

, , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-22)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 35 34.6
הליכוד 32 17 19.3
יש עתיד 24 12 12.1
ש״ס 11 10 9.9
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.1
יהדות התורה 7 6 6.8
תקווה חדשה 0 5.1
רע״מ 5 5 4.7
מרצ 0 5 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.3
הציונות הדתית 8 5 2.4
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר